פרשת: וארא | הדלקת נרות: 16:18 | הבדלה: 17:38 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

אזכרה לעילוי נשמת הרב יהושע דוד יאסו דג’ן ז”ל – מכון מאיר תשפ”ה
הרב מרדכי ענתבי 33
אזכרה במלאת השלושים לעילוי נשמת הרב יהושע דוד יאסו דג’ן ז”ל – מכון מאיר | כ”ב סיון תשפ”ג
הרב מרדכי ענתבי 33
פסח בזמן הקורונה – המדריך לעריכת ליל הסדר
play3
machon
דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים – שו”ע סימן תרצ”ו סעיפים ו’ – ח’ . סיום סדר ‘אורח חיים’
play3
machon
דין הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים – שו”ע סימן תרצ”ו סעיפים ג’ – ה’
play3
machon
דין סעודת פורים – שו”ע סימן תרצה’ סעיף ד’
play3
machon

סדר הקידוש – שו”ע סימן תרמג’ סעיפים ב,ג

ט״ז בטבת תש״פ (13 בינואר 2020) 

פרק 1311 מתוך הסדרה הלכה יומית אורח חיים –  

play-rounded-fill
 
שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו, מתקדמים בהלכות סוכה. נלמד היום בסימן תרמ״ג סעיפים ב׳ ג׳,
ונתקדם לסימן תרמ״ד סעיף א׳.

בסימן תרמ״ג סעיף ב׳

אומר השולחן ערוך לרמב״ם מקדש מעומד.

שים לב, בסעיף הקודם אתמול אמרנו שאומרים לשב בסוכה,

אחר כך מבחינים שהחיינו כשמבחינים עושים קידוש.

קידוש היום,

כן,

זאת אומרת, יין, קידוש היום, סוכה,

יושב בסוכה, ואחר כך שהחיינו.

הרמב״ם מקדש מעומד,

הוא מברך לישב בסוכה ויושב,

ואחר כך מברך זמן.

ונוהגים כאילו מקדשים מיושב וכן דעת הראש.

טוב, הרמה לשיטתו של גם בשבת,

הקידוש הוא תמיד מיושב בליל שבת, אז גם בליל החג.

ואנחנו בני עדות, איך אומרים, יוצאי עדות המזרח,

שמקדשים תמיד במעומד,

אז גם מקדשים במעומד,

כמו שהרמב״ם אומר,

ומברך לשב בסוכה,

ואחרי הכל הוא יושב לשתות את כוס היין.

סעיף ג' אומר השולחן ערוך,

בשאר הימים מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא.

ולוהגים לברך על הסוכה אחר ברכת המוציא, קודם שהיא איתו.

שימו לב מה השולחן ערוך עושה פה.

ימצא דודי נצר בר יושב בסוכה, ואז לברך המוציא.

אבל המנהג הוא לברך ברכת המוציא, ולפני שהוא טועם את הלחם מברך

יושב בסוכה, אבל זו לא הפסקה כי זה חלק מהסעולה וככה אנחנו נוהגים.

אומר הרמה הכי נוהגים בכל, אבל בשבת ויום טוב שיש בהם קידוש, מברך לאחר קידוש.

בסדר, זה מה שאמרנו בסעיף הראשון.

אם קידש בבית ואכל בסוכה או להפך,

אלה סימן רשעים ג', סעיף ב',

מה עושים שם? זאת אומרת,

כמו בדיני שבת.

סימן תרמ״ד סעיף א',

סדר ההלל,

שחרית אחר חזרת התפילה נוטלים הלולב ומברכים על נטילת לולב ושהחיינו וגומרים ההלל.

וכן כל שמונת ימי החג, מה קורה כל שמונת ימי החג?

מברכים לגמור את ההלל בין ציבור, בין יחיד.

עכשיו זה לא השמונה, זה שבעה.

המקום היחיד שאנחנו מדגישים ששמונה ימים מעיקר הדין אומרים הלל שלם זה דווקא בחנוכה.

אבל סוכות הוא שבעה ימים, אם יש יום טוב שיש גלויות.

כן, אבל היום השמיני זה שמיני עצרת, זה חג בפני עצמו,

גם אין שם כמובן נטילת לולב.

ואין מפסיקים בו אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע,

באמצע. למה? כי יש ברכת הפתיחה וברכת הסיום,

באמצע אסור להפסיק.

באמצע שואל מפני העירה ומשיב מפני הכבוד, בין הפרקים שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.

ואם פסק באמצע ושעה, אפילו כדי לגמור את כולו,

אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק,

אם באמת הוא פסק, אבל לכתחילה

מתחילים את ההלל בברכה,

מסיימים אותו בברכה,

ובאמצע לא מפסיקים לשום דבר אחר.

כל טוב שלא.
מספר פרק בסדרה : 1311
שאין מברכין שהחיינו על עשיית הסוכה - שו"ע סימן תרמא' סעיף א'
סדר הלל כל ימי החג - שו"ע סימן תרמ"ד סעיף ב'
סדר הלל כל ימי החג – שו”ע סימן תרמ”ד סעיף א’

145950-next:

אורך השיעור: 3 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרק 1311 מתוך הסדרה הלכה יומית אורח חיים –

[shiurim_mp3]

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!