שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו.
נלמד היום את סימן תרל״ט,
סעיפים א', ב', ג'.
אומר השולחן ערוך בסעיף א',
כיצד מצוות ישיבה בסוכה,
שיהא אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים,
בין ביום ובין בלילה, כדרך שהודר בביתו בשערים אותה שנה,
וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו הרע ואת סוכתו קבע.
כיצד?
כלים הנאים ומצרות הנאות בסוכה,
או כלי שתיליה כגון השישות וכוסות בסוכה,
עבר כלי אכילה לאחר אכילה,
כגון גדרות וקערות חוץ לסוכה.
המנורה בסוכה,
אם הייתה סוכה קטנה, מניחה חוץ לסוכה. במילים אחרות, כל מה שאנחנו מעמידים
בצורה מכובדת בסלון,
בפדילת האוכל המיוחדת, אפשר לעשות גם בסוכה.
אבל דברים שעושים במטבח,
זה לא מתאים לסוכה.
הסוכה היא בעצם
המקום המכובד שבו אנחנו נמצאים.
תשבו, כן, תדורו, בסוכות עצמם.
אומר הרמב״ם, ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה כדי שיהיו מצוות וזויות עליו.
אלא תשמיש מכובד בבית.
זה מה שעושים בסוכה.
וכמובן שעושים הכל בסוכה. אוכלים, שותים, ישנים.
כל מה שאדם עושה בבית, הוא עושה בסוכה בצורה מכובדת.
סעיף ב' עובר לשולחן ערוך. אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה, בין ביום,
בין בלילה, והן ישנים מחוץ לסוכה אפילו שנת הריל.
לשים לב, כי עיקר בית זה השינה.
אז אין דבר כזה שאדם ישן חוץ לבית.
מי שישן חוץ לבית, כנראה שאין בית.
ולכן כל דבר אחר, אם הוא הריים אפשר לעשות חוץ לסוכה,
אפילו אכילת הריי.
אבל שינה, אפילו שנת הריי לא יהיה מחוץ לסוכה.
אבל מותר לאכול אכילת הריי חוץ לסוכה. וכמה אכילת הריי?
קבצה מפאת
אכילה קטנה.
או מותר לשתות מים ויין ולאכול פירות, ואפילו קבע עליה וסעודה חוץ לסוכה.
או מי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוצה סוכה אפילו מים, הרי זה משובח.
ותבשיל היה עשוי בחמשת מני דגן, אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה.
או מה שנוהגים להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה,
כן, זה אשכנז,
רק הם תקתקים במצוות אשר אומרים משום צינה,
הנה, אירופה.
זה צער ראשון במקומות הקרים.
ולי רב, משום שמצוות סוכה היא שובתו, איש ואשתו, כדרך שהודר כל השנה.
במקום שלא יכל לישון עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור.
וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו, כמו שהוא דר כל השנה,
אם אפשר לו להיות סוכה מיוחדת.
סעיף ג', אכילה בסוכה בליל יום טוב הראשון חובה.
חייבים לאכול
לחם בסוכה
בלילה הראשון.
שאר הימים אם לא אכלת לחם, אין לך מצווה, אין לך חובה לשבת בסוכה. המצווה כן, חובה לא.
אבל בלילה הראשון חובה, כמו ליל הסדר. בלילה הראשון חייבים לאכול מצה.
אתה לא רוצה לאכול לחם אחר כך, אל תאכל מצה.
אבל בלילה ראשון חייבים.
מכאן ואילך רשות רצה לאכול סעודה, שרד סעודה בסוכה.
רצה אינו אוכל כל שבעה, אלא פירות וכולאיות חול וסוכה אוכל.
כדין אכילת מצה בפסח.
יפה. ולא יאכל בלילה הראשון עד שיהיה ודאי לילה, ויאכל קודם חצות הלילה, ולא יאכל ביום בחצות
ועילה כדי שיאכל בסוכה לתיאבון דומיה ואכילת מצה.
בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך.
הכל טוב. שלום.
