שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומון, מתקדמים בירכות סוכה.
נלמד היום בסימן תר של למד א', סעיפים א', ב', ג',
זה הנושא של עיבוי הסכך.
כמה הסכך צריך להיות
מתוך כל הגג של הסוכה.
כמה אוויר, כמה סכך.
עובר למשולחן ערוך בתר של למד א', סעיף א',
סוכה שחמתה וצילתה שווים מלמעלה,
אני בודק בדיוק,
נראה ככה, שמתי לייסטים ברוחב של ארבעה סנטימטר,
לקחתי אחד, הוצאתי אחד,
עשיתי מעבר חצייה.
ארבעה סנטימטר לסכך, ארבעה סנטימטר אוויר, ארבעה סנטימטר אוויר,
ארבעה סנטימטר אוויר. זאת אומרת,
שבגג,
בגג חמתה וצילתה שווים.
פסולה.
למה?
לפי שהחמה מתפשטת ברחוקה,
אם יהיה למטה בתחתית הסוכה, חמתה מרובה מצילתה.
אבל אם חמתה וצילתה שווים מלמטה,
כשרה. למה? כי אז ברור לי שבגג
צילתה מרובה מחמתה.
סעיף ב',
אם ברוב ממנה,
מהסוכה, צילתה מרובה משהו, שני משהוים,
ומיעוט ממנה, חמתה מרובה משהו,
בעניין שכשנצרף יחד החמה והצל של כל הסוכה,
יהיה צילתה מרובה מחמתה משהו, כשרה.
מקום אחד זה יותר צפוף ומקום אחד פחות צפוף.
אבל בסך הכל שכל הסוכה
צילתה ורובה מחמתה אפילו היא במשהו,
כשאומר הרמב״ם יש מחמירים
עם הסוכה גדולה ויש מקום שבעה על שבעה שחמתו מרובה מצילתו,
אף על פי שבצירוף כל הסוכה ויצא מרובה מחמירים שלו, אה? זה שכבר שטח של סוכה.
יש לך חור, שטח של סוכה ובמקומות אחרים זה צפוף.
אתה אומר כל הסוכה צילתה ורובה מחמתה אומר הרמב״ם מחמירים ב.
סעיף ג'
דרך הסיכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים
הייתה מעובה כימינג בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה שרע.
נשים לברכתחילה, אמר על שולחן ארוך,
אחד לא רוצה שיהיה סיכוך קל,
שיראו ממנו כוכבים גדולים,
אבל אם זה מעובה כימינג בית זה כשר.
יש איזה,
הביטוי שמביא הרב אליהו, שהוא לא אוהב את המחצלות.
רוב עם ישראל היום משתמשים במחצלת.
לא אוהב את זה, הוא אומר את זה כמו בית.
וואי איזה כשר, אבל מלכתחילה שיהיה פחות צפוף.
טוב,
בעזרת השם, מחר נמשיך, כל טוב.
