שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו,
מתקדמים בסימן תרכט,
דיני הסכך.
נלמד היום את סעיפים ו',
ז' וח'.
סעיף ו' הוא,
האמת שצריך לבדוק את זה טוב מאוד,
כן, ולראות טוב את הסעיף הזה,
שהוא בעצם מדבר איתנו על מחצלת,
ומחצלת זה מה שיש היום, הסכך לנצח,
כל המחצלות שיש היום.
השאלה מהי המחצלת הזאת?
מה כשרותה, אם בכלל יש שאלה, יש בעיה.
טוב, בואו נראה סעיף ו' בסימן תר כט אומר השולחן ערוך
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי
בין שהיא חלקה
שהיא ראויה לשכיבה
בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה
זאת אומרת
בובקלח כאלה, עוד לא עיבדו, לא חתכו את הקנים
ונשאר כזה עגול עם שפיצים, כל מיני ענפים שיוצאים, זה לא נוח.
בכל מקרה,
אם היא קטנה,
סתמה עומדת לשכיבה גודל 70 סנטימטר על מטר 80,
סתמה עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככים בה, אלא אם כן הסעה לסיכוך.
דהיינו שרוב בני אותה עיר עושים אותה לסיכוך,
ואם היא גדולה,
סתמה עומדת לסיכוך ומסככים בה, אלא אם כן הסעה לשכיבה.
מה זה הסעה לשכיבה?
בסוגריים אומר הרבה,
דהיינו שמנהג המקום ישכב עליה.
ואנא מילא שאין לה שפה, אבל אם יש לה שפה
בעניין שראויה לקבל, אפילו אם ניתן שפתה, אין מסככים בה. זאת אומרת, אם זה היה משהו כזה, כמו קיבול, מסביב יש לו גובה,
כמו תבנית,
כן, בכל מקרה זה אסור. אומר, הוא אמר, במקום שנהגו לקבוע מחצלעות בגגין,
כי אין תקרה, לא מסככים בהם.
זה היה תקרת רביץ, מה שנקרא.
שמים רשת,
ואז שים שפכתל,
שים טיח. בכל מקרה, לענייננו.
כל מה שאומר פה על שולחן ערוך זה בסתמה.
זאת אומרת שבן אדם
קונה בחנות.
אתן דוגמה, בן אדם הולך היום לכל מיני חנויות כלבו גדולות,
קונה איזה מין
גדר של קנים, שזה מחובר עם פסמתכת, נתעלם מהפסמתכת,
כי ראיתי שיש כאלה שעושים את זה עם חוט אחר,
אבל קונה קנים כאלה. למה זה מיועד?
זה בעצם מיועד לגדר.
האנשים שמשתמשים בזה ברוב העולם,
מביאים את זה כמובן מסין כמו כל דבר
אז הוא מייעד לגדר, הוא מייעד לשבת על זה,
לא,
מייעד לשכב על זה, גם לא, מייעד לגדר, נו, אז הוא מקבל טובה או לא מקבל טובה?
בוא, יש פה בעיה.
כל זה כשהוא קונה סתם במקום,
אבל אם מישהו בא ועושה מחצלת
גדולה או קטנה לא משנה מה הגודל
ואומר אני עושה את המחצלת הזאת לשם סכך,
לשם סוכה
או יותר מזה אפילו, אם סתם עשו מחצלת
והציבור משתמש במחצלת הזאת לסוכה,
זה רוב הציבור, הציבור לא משתמש בזה לדברים אחרים,
גם זה יכול להיות קשה.
במחצלות של היום אנחנו יודעים שהם במיוחד מייבאים אותן בשביל סוכה
ומייצרים אותן בשביל סוכה.
טוב, צריך לראות שהחוטים גם מקבלים טומאה ועוד,
אבל עצם המחצלת כמחצלת,
בלי להתחשב בחוטים שקושרים וכולי, שגם צריך לבדוק אותם,
כמחצלת
ברגע שייצרו את זה וההזמנה הייתה לטובת סוכה,
אז אין שאלה, זה יהיה מותר לסכך.
סיליף זין אומר השולחן ערוך,
יש להסתפק, ומותר להניח סולם על הגג
כדי לסכך על גביו.
לקחו סולם, שמו אותו, על גביו מסככים,
הסולם הזה הוא מקבל טומאה,
אבל רוב מחזיק, יש להסתפק, ולכן אין לסכך עליו, אומר רבה.
ואפילו להניחו על השכך להחזיקו, אסור. הוא הדין בכל כלי המקבל טומאה,
וגם ספסל וכיסא שמקבלים טומאת מדרס.
אז שולחן ארוך מדבר שיש לנו להסתפק
אם מותר,
ספק. זאת אומרת, המעמיד של הסכך, אם הוא טמא,
זה ספק לשולחן ארוך.
הרמב״ם אומר לא לעשות את זה, מעמיד אסור.
עוד פעם שולחן ארוך לבין הרמב״ם.
הרמב״ם לא אומר מותר מעמיד, יש להסתפק.
אם יש להסתפק, ספק דאורייתא,
ולחומרה,
אז זה לא רע.
טוב, יש בזה דיון שם.
בסדר, בסדר.
אבל הרמב״ם אומר בכל מקרה שעשו.
סעיף ח׳ אומר שולחן ערוך,
לחבר קלונסאות
הסוכה במסמרות של ברזל
או לקושרן בבלעות
שהם מקבלים טומאה אין קפדה.
פה בא לנו השחור דבר אחר.
להניח את כל הסכך על גבי סולם יש להסתפק,
אבל לחבר אותם במסמרים,
הנחנו את הקלונסאות
על הסוכה.
עכשיו רוצים לאבטח את זה.
למרות המסמירות של ברזל, או לקושרן בבלעות, שבעצם זה בלאי של בגדים, זה מקבל טומאה,
אין קפדה, לא מקפידים.
מסביר לנו הרבה, חתיכות של בגדים בלויים.
לא יודע.
בעצם זה דבר שקיבל טומאה, זה בגד.
אומר על שולחן ערוך אין קפדה. אפשר.
אפשר. אם זה בא לחזק, אפשר.
טוב,
ועוד מוסיף על זה, המשנה ברורה,
אנחנו עושים לב,
שגם מי שיגיד שלשכך על גבי הסולם יהיה אסור,
פה יהיה מותר, כי בעצם אני מסתכל לך על דבר נכון,
על דבר מתאים, על דבר כשר,
רק אני מאבטיח את זה עם המסמרים האלה.
גם בלי המסמרים זה יעמוד, אבל אני רק עושה את זה כדי לחזק.
טוב, בסדר.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
הכל טוב שלום.
