שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית.
אתמול התחלנו את הלכות סוכה.
זהו, נכנסים לעניינים, סוכות.
סימן תר׳כ״ו.
כל הסימן, שיש בו שלושה סעיפים, א', ב' וג',
אומר השולחן ערוך, מתחיל הרמה,
אין לעשות סוכה תחת הבית או אילן.
ממשיך השולחן ערוך ואומר,
והעושה סוכתו תחת האילן?
יש אומרים שאם האילן צילתו מרובה מחמתו פסולה,
בכל עניין, אף אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה.
אבל אם האילן חמתו מרובה מצלעתו, אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא אילן כשרה.
אפילו לא השפילה ענפים ממטה לערבה במסכך הסוכה. אלה בגובה והסוכה בנמוכה.
אבל אם אין הסוכה צילתה מרובה מחמתה, אלא על ידי האילן, צריך שישפיל הענפים ויערבים עם הסכך
בעניין שלא יהיו ניכרים.
ויש סכך רבה עליהם מובטלן.
ושאומרים שאפילו אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן, ואילן חמתו מרובה מצילתו,
אם ענפי האילן מכוונים כנגד הסכך הכשר פסולה,
בין שהאילן קדם ובין שהסוכה קדמה,
כיוון שענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר.
אומר הרמב״ם,
מיהו אם השפיל הענפים למטה וירבה עם הסכך, שלא ניכרים בטלים והסוכה כשרה.
וכן אם הניח סכך הכשר על סכך פסול, מקרה עירוב וכשר.
אבל אם הענפים, אומר מרן, כנגד האוויר שבין הסכך הכשר,
כשרה,
או שהסכך הרבה, שאפילו ניתן נגד האילן, נשאר כשר.
הואיל וצלע כשר ומרובה מחמתה שאפילו מנתה לאילן יש שיעור בכשר להכשיר.
ובכל זה לא שני לן בין קדם האילן לקדם הסכך, דין אחד להם.
נסכם את הסעיף הזה.
אנחנו צריכים שיהיה לנו סכך כשר כדי להכשיר את הסוכה.
סכך כשר זה כל סכך שגידולו מן הארץ ולא מקבל טומאה.
הווה אומר,
ענפים שנגזמו,
שנחתכו מתוך העץ, כי הוא לא מחובר,
אבל
גדלו מן הארץ ולא מקבל טומאה והוא לא מחובר.
אבל אם יש לנו ענפים מחוברים מעץ גבוה,
אז שים לב שיש פה דעות שונות.
האם
כשזה משלים לצילתו מרובה מחמתו, פסול.
אם שצילתה של הסוכה מרובה מחמתה והענפים
חמתם מרובה מצילתם,
אז יש בזה שתי דעות.
אם מותר לשבת מתחת או שבכל מקרה זה כשר,
זאת אומרת, אם אפשר לשבת מתחת, אי אפשר לשבת מתחת.
הסוכה קשה רע.
ואם ערבבו את הכל יחד,
אנחנו בעצם מבטלים את הענפים המחוברים בתוך הרוב של הענפים שאינם מחוברים,
ואז זה כשר. בכל מקרה,
לכתחילה שלא יהיה שום דבר בין הענפים
של הסכך לבין
רקיע השמיים.
והיה אם יש,
אז אם זה הרבה, זה בעיה.
ואם זה מעט, יש מי שאומר לא לשבת מתחת,
זה משמעות שאפשר לשבת מתחת.
בקיצור צריכים לראות
בשטח איך אנחנו יכולים להסתדר.
סעיף ב' אומר לשולחן ערוכים, קצצה אילן להכשירו
ולהיות הוא עצמו מהסיכוך כשר,
אבל הוא היה קודם,
לפני שהוא נחתך
הוא היה כבר מונח על גבי
גג הסוכה,
והוא שינענעו ויגבה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה חברו ומניחו.
אם לאו פסולה, למה היא פסולה?
יש לנו סכך כשר שהוא לא מחובר עכשיו,
משום תעשה ולא מנעשוי, וחג הסוכות תעשה לך.
צריך לעשות שיהיה בכשרות, ולא דבר שכבר היה עשוי,
שיהיה לי עכשיו כסכך כשר.
לכן צריך להרים את הענפים האלה שחתכתי ברגע זה ולהוריד אותם מחדש.
אומר הרמה, אבל מותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית,
ולהסירו אחר כך.
ולא מקרה תעשה ולא מנעשוי, יועיל ואין הפסול בסכך עצמו.
בסדר? זאת אומרת, אם היה גגון,
תעשה, תרים את הגגון, זה בסדר.
כך אומר הרמב״ם,
שולחן ערוך לא אמר את זה.
סעיף ג׳,
העושה סוכה למטה בבית תחת הגג כשהסירו הרעפים,
אף על פי שנשארו עדיין העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם,
כשרע,
מי שיכול לראות, מי שרוצה לראות, יכול לראות עדיין
בבית הרב בישיבה ישנה.
ככה עשויה הסוכה בתוך בית המדרש, בחלק האחורי שזה עזרת נשים.
יש פלאפונים,
פסי עץ,
שנמצאים בגג, הגג בתקרת רביץ, כן, זה לא בטון,
וברגע שרוצים להכשיר סוכה, אז
מרימים את הרעפים למעלה.
מזיזים את הרעפים,
סוכה כשרה. מחזירים את הרעפים,
זה בית.
ככה עושים.
בהרבה בתים בירושלים זה היה ככה.
אומר אמר, וכן מותר לעשות את הסוכה תחת דגות העשויים לפתוח ולסגור.
הנה.
או מותר לסוגרן מפני הגשמים ולחזור לפותחן,
ואפילו ביום טוב שר לסוגרן או לפותחן, יורד גשר.
גשם אפשר
אם יש להם צירים
שסוגר ופותח בהם, ואין בזה לא משום סתירה או בניין אוהל ביום טוב, לא משום תעשה ולא מנעשוי,
יש צירים.
רק שיזרעיון שלא יושב תחתיהם כשהם סגורים, שאז הסוכה פסולה.
כן, קורה ויש גשם, יש לך נעלון,
תעביר אותו, נפטר.
נגמר הגשם,
גלגל, תכשיר את הסוכה.
בסדר, אפשרי.
טוב, בעזרת השם אנחנו נתקדם בענייני סוכות.
כל טוב.
