שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו.
נסיים היום את סימן תרכד,
מוצאי יום הכיפורים, סעיפים ד' ו-ה',
ונתקדם בסימן תרכה,
שזה בעצם מתחיל לנו את הלכות חג הסוכות.
עברנו פאזה.
בואו נראה.
סעיף ד'
בסימן תרכד אומר, מברכים על האור,
ואין מברכים ממוצעי יום הכיפורים על האור שהוציאו עתה מן האבנים,
נר שהדליקו עכשיו,
משום שמברכים עליו מעמוד ראשון ואילך.
אנחנו נוהגים, קודם כל מברכים על האש.
למה? כי גם ביום הכיפורים אסור להדליק אש כמו בשבת.
אז מברכים על האש, בורא מאורע האש.
אלא שביום הכיפורים, כיוון שלא משתמשים בשום דבר, לא השארנו שום דבר,
אנחנו דואגים שיהיה לנו אש,
לא שהדלקנו ברגע זה,
אלא ששבתה כל יום הכיפורים. לכן בכל בית,
בית כנסת,
שעושים הבדלה,
אנחנו משאירים מערב יום הכיפורים עד למוצאי יום הכיפורים נר.
עליו אנחנו מברכים בורא מאורע האש.
יש אומרים שאפשר לברך גם על מה שהדליקו,
אחרי שהדליקו ממנו עוד דבר.
בסדר.
אבל לכתחילה אנחנו מברכים בורא מאורע האש,
דווקא על אש ששבתה כל יום הכיפורים.
ולכן, אם אני מסכם,
אז עושים הבדלה.
בהבדלה מברכים על הכוס,
מברכים בורא מאורי האש, ואחר כך מברכים את ברכת
המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך.
זו ההבדלה שמוצאים עם הכיפורים. גם אם חל בשבת, לא מברכים על הפסמים.
כיוון שלא אכלנו, אין נשמה יתרה כזאת שהיא נהנתה ועכשיו עוזבת וצריך להשיב אותה.
בכל מקרה אף אחד לא אכל,
אז הסתדר גם בלי, אז אין לנו
בסמים גם במוצאי שבת. סעיף ה אומר לשולחן ערוך,
ישראל שהדליק מעובד כוכבים,
אין מברכים עליו במוצאי יום הכיפורים,
אף על פי שמוצאי שבת מברכים עליו,
שאין מברכים במוצאי יום הכיפורים אלא על האור ששבת מבעוד יום ממש,
או על האור שהודלק ממנו.
שאר מאש הוא נתדולק את כל השאר כל יום הכיפורים.
וכן נהגו להדליק מעששיות של בית הכנסת.
או אפילו אם מודלק ביום הכיפורים, אם מודלק ביתר כגון לחולה,
יכולים לברך עליו.
אבל מה אנחנו מחפשים?
נר שנדלק בערב יום הכיפורים ונשאר דלוק עד מוצאי יום הכיפורים.
אתה יודע רק יש איזה חוקי מרפי, כדאי לדעת אותם,
שהנרות של 26 שעות, איך שאתה בא לברך עליהם בורם או אש, זה נכבה.
אז תשימו של 48, שימו שמן, שידלק יותר זמן,
ואז בטוח שאפשר עד מוצאי יום הכיפורים להשתמש בו.
אומר הרמא
יש שאומרים להבדיל על נר של בית הכנסת ויש אומרים שאין להבדיל עליו אלא נר אחר ממנו
אלא מדליקים מנר אחר ממנו
והנכון להבדיל על שניהם ביחד.
הינו להדליק נר אחד מנר בית הכנסת
ולא יבדיל על הנר עצמו של בית הכנסת לחוד. למה? כי אולי זה צורכי בית הכנסת לא להשתמש בהם.
ושאר דיני נר העל לעיל בסימן רש חטא צדי
ואוכלים ושמחים במוצאי יום הכיפורים דאבל קצת יום טוב.
סעודה מפסקת הייתה סעודה גדולה
עוף, בסדר?
קרפלח, מי שאוכל, גם מוצאי יום הכיפורים.
סעודה גדולה.
למה? קדוש ברוך הוא, זכינו, הגענו למוצאי יום הכיפורים.
יש מחמירים לעשות שני ימים מיום הכיפורים, ויש לזה עטרה, לא נוהגים ככה,
היום טוב של מישהו גלויות.
ואין לנהוג בחומרה הזו, משום שיש לחשוש שיבוא לידי סכנה.
מי שמטענה תענית חלום למחרת יום הכיפורים, לא צריך לטענות כל ימיו.
אין אומרים תחינות ולא צדקתך צדק מיום כיפור עד סוכות.
והמדקדקים מתחילים מיד במרצי יום הכיפורים בעשיית הסוכה, כדי לצאת ממצווה למצווה ילכו, מחייל לחייל.
זאת אומרת, לא אומרים תחנון,
לא צדקתך צדק, ולא צידוק הדין, ולא שום דבר שקשור לתחנונים.
מיום כיפור ועד סוכות, וממילא עד אחרי סוכות, וכן מה שכך, אז כבר עד סוף החודש.
כן, ברגע שגמרו לאכול סעודת
מוצאי יום הכיפורים, שעודה גדולה ויפה,
כמו שאמרנו,
אז הלכו מחיל אל חיל.
הולכים לתקוע יתד, להתחיל לבנות, להתחיל לגמור, כן?
לבנות את הסוכה,
בעזרת השם.
נלך מחיל אל חיל.
איך הולכים מחיל אל חיל?
סעיף הבא,
סימן תרכה, סעיף א',
כל הסימן.
בסוכות תשבו שבעת ימים, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל.
הם ענני כבוד שכיפם בהם לבל יקם שרב השמש.
זה בעצם תחילת
חג הסוכות.
נשים לב שזה בא וקיים את המצווה
למאי ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי.
מצווה מיוחדת שכשאדם יושב בסוכה הוא צריך לדעת שהוא יושב בסוכה כי הקדוש ברוך הוא
הושיב בסוכות את בני ישראל בהוציאו אותם מארץ מצרים.
ולכן זה סימן יחיד,
סעיף אחד,
שמדבר על זה שבסוכות ישבו צריך לדעת,
שישבו חושבים אותנו על עני כבוד.
מוסיף הרמה שבעצם זה סיום הרמה של סימן קודם, של יום הכיפורים,
וגם סיום הסימן הזה. מצווה לתקן הסוכה מיד לאחר יום הכיפורים.
שמצווה באה לידו על יחמיצנה.
ומה אמרנו בסעיף הקודם בסימן הקודם?
שילכו ממצווה אל מצווה, ילכו מחייל אל חייל. אז מצד אחד יש לנו ילכו מחייל אל חייל, מצד שני מצווה באה לידו על יחמיצנה.
הכל מושך אותנו מיד במוצאי יום הכיפורים להתחיל לבנות סוכה.
אז הנה, עברנו ממוצאי יום הכיפורים ישר לחיוב,
לתחילת חיוב בניית סוכה. בעזרת השם שנזכה
לשבת בסוכת אורו שלי ואתה, בעזרת השם וגאולה שלמה.
כל טוב, שלום.
