שלום, אנחנו בהלכה יומית
כמדי וביומו, נמצאים כבר בסימן תרכג,
תפילת נעילה, פתח לנו שער
בעת נעילת שער.
אומר לנו השולחן ערוך,
תרכג, סעיפים א', ב' וג',
לנעילה אומר אשרי וקדיש, ואין עומר ובא לציון.
בדרך כלל במנחה אומרים, ונעילה לא אומרים.
אומר הרב מאור, כבר כתבתי שמנהג במדינות אלו לומר אשרי ובא לציון קודם נעילה.
בסדר,
יכול להיות שהאשכנזים ככה נוהגים.
מרן אומר שאומרים רק אשרי ולא אומרים ולציון, ולציון אמרו במנחה כבר.
סעיף ב', זמן תפילת הנעילה כשהחמה בראש האילנות,
כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה.
וצריך שליח ציבור לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפילה,
וגם אין לו למשוח בתפילת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר התפילות, כדי שיגמור קודם שקיעת החמה.
החשוב ביותר,
אנחנו תמיד מזכירים את זה, שקודם שקיעת החמה, ברכת כהנים.
הרי בתפילת נעילה, ביום הכיפורים יש ברכת כהנים.
כלומר בתעניות, אין במלאכה, יש ברכת כהנים, בנעילה. אמרנו שמישהו במקרה עלה במלאכה, אז לא מורידים אותו.
אבל יש לנו ברכת כהנים. ברכת כהנים צריכה להיות לפני השקיעה.
אני חושב, מה שכן,
הרבה פעמים מה שקורה זה שבתפילת נעילה מזדרזים, לא מושכים כמו בשאר התפילות,
מזדרזים בחזרת השעץ,
גומרים
ברכת כהנים, ואז יש לנו זמן.
יש לנו זמן עד שתהיה אפשר לתקוע בשופר.
כי לתקוע בשופר אי אפשר לפני צאת הכוכבים ותוספת היום.
חייבים לחכות זמן.
ואז באמת את הסליחות האחרונות,
השלוש ויעבור השם על פניו, שאומרים
בתפילת נעילה, אז שם באמת אנחנו,
מה שנקרא פה בלשון מרן, מושכים.
כדי להגיע בזמן לתקיעת השופר.
סעיף ג',
סליחה, אומר הרמה, ואומר במקום כותבנו, חותמנו.
כן, זה המנעד שזמן החתימה, סף ג',
אם חל יום הכיפורים בשבת, אם חל בשבת, מזכיר בה שש שבת.
אבל בווידוי שלאחר התפילה, אין מזכירים בו שש שבת.
ואין הם אלה ביחיד?
אבל שליח ציבור, כיוון שאומרו בתוך תפילתו, מזכיר בו שש שבת.
ואם לא הזכיר בזה, הם מחזירים אותו.
אם לא הזכירו בשש שבת,
לא מחזירים אותו בתפילת נעילה, כי זה
תפילה נוספת, היא לא נמצאת בדרך כלל בשבת.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
אנחנו אומרים, סוגרים את יום הכיפורים.
כל טוב, שלום.
