שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כי מדיום ביומו, מסיימים היום את סימן תר יט סעיף וו,
תפילה בליל יום הכיפורים.
נעבור לסימן תר כ שיש לו סעיף אחד, ותר כ א', סעיף ראשון.
אומר לנו שולחן ארוך, בסימן תר יט סעיף וו,
נוהגים ללון בבית הכנסת
ולומר שירות ותשבחות כל הלילה.
איזה מנהגים, איפה אנחנו? טוב
וטוב לישון רחוק מן הארון.
לא ממש ליד אהרון הקודש.
ומי שאינו רוצה לומר תשבחות ושירות בלילה, לא יישן שם.
אתה יודע, זה לא מקום שינה.
אומרים כל מיני שבחים לבורא,
יש סידורים שיש שם גם כל מיני שירות ותשבחות ללילה, ושירות ותשבחות
לפני עלות השחר.
בקיצור, קצת ישנים,
אבל העיקר שם זה התפילה לקדוש ברוך הוא.
והחזנים ומתפללים כל היום לא יורו כל הלילה, כי מאבדים קולם כשאינם ישנים. וואי, כמה זה נכון.
כשלא ישנים טוב, למשל בליל שבועות, ליל השנה הבאה, באים בבוקר להיות שליח ציבור, נתקע הכל.
טוב,
ביום הכיפורים אי אפשר בכלל אפילו לתקן את זה, לשתות מים חמים טיפה או משהו בדומה, אי אפשר.
יום הכיפורים.
תר״כ,
סעיף א',
טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר.
בעניין שהתפלל מוסף קודם שבע שעות.
למה? כי שבע שעות, שש וחצי,
זה כבר זמן מנחה, ואנחנו מעדיפים להתפעל מוסף קודם.
עצה טובה שלי,
תבואו איתנו, התפעלו ותיקין.
תגמרו מוסף גם לפני שבע שעות.
זה עצה טובה. תרכא, סעיף א',
קריאת התורה.
אומר לנו על שולחן ערוך, בסעיף א',
מוצאים שני ספרים.
בראשון קוראים שישה,
בפרשת החרמות עד ויעש כאשר ציווה השם.
ואם חל בשבת, מחלקים את הקריאה לשבעה.
הוא מפטיר קורא בשני בפרשת פנחס ובעשור לחודש ושביעי.
הוא מפטיר בישעיה ואמר סולו סולו פנו דרך עד כי פי ה' דיבר.
זה בעצם קריאת התורה של יום הכיפורים,
וכפי שאנחנו רואים קדושת יום הכיפורים היא
קצת
פחותה מעט משל שבת. בשבת עולים שבעה עולים, ביום הכיפורים שישה.
ימים טובים חמישה, ראש חודש, חול המועד ארבעה, ושני וחמישי רגלים זה שלושה.
אז זה בעצם הקריאה.
אני מסכים בעזרת השם שלא רק נקרא את כל עניין יום הכיפורים, אלא נבצע בבית ה...
