אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדי יום ביומו, קובעים עתים לתורה,
תר יט,
סעיפים ג', ד' וה'. אנחנו מתעסקים בנושא התפילה ביום הכיפורים.
עובר השולחן ערוך,
אם זוכרים, אתמול דיברנו על הנושא של ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם, אמרנו שזה דרגת מהלכים, ולכן רק ביום כיפור מגיעים לדרגת מהלכים, ואפשר לומר.
הוא עובר לנו, השולחן ערוך בסעיף ג', תר יט,
אם חל בשבת, אם יום הכיפורים חל בשבת,
אומרים ויכולו,
וברכה אחת מן שבע, וחותם מקדש השבת.
ואינו מזכיר של יום הכיפורים.
למה? כי זה רק בגלל שבת, לא שייך שם ליום הכיפורים.
אומר הרממה, ואין אומרים אבינו מלכנו בשבת.
אבל שאר הסליחות והטחינות אומרים כמו בחול, וספרדים, גם בשבת תשובה, גם ביום כיפורים,
אומרים אבינו מלכנו,
כמעט רציתי להגיד כרגיל, לא כרגיל, חוץ מחמישה אבינו מלכנו,
שהם לא שייכים,
חול וסלח וכולי.
יש כמה אבינו מלכנו שלא אומרים אותם בשבת,
השאר אומרים, לפי הרמה לא אומרים.
סעיף ד' צריך להעמיד אחד לימין שליח ציבור ואחד לשמאלו.
ביום הכיפורים צריך סומכים.
אחד מימין, אחד משמאל.
כמו משה רבנו,
שרצו להחליף את האוהל כעצר הרע,
צריך חסד,
אהרון וחור.
סעיף ה',
יש אומרים שעל,
יש שעומדים על רגליהם כל היום וכל הלילה.
מבינים איזה תפילה?
מסופר על החידה, הרב חיים יוסף דוד אזולאי,
שעד ימי זקנותו, הוא נפטר קשיש,
כל יום הכיפורים
הוא היה עומד על הרגליים, כל התפילה.
איי, כמה אנחנו מתפנקים,
יש ריפוד בכיסא, איך אנחנו יושבים? בסדר, בעזרת השם.
שנזכה ותפילותינו יעלו לרצון. כל טוב, שלום.
