שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו.
מתקדמים בהלכות יום הכיפורים,
איסורי יום הכיפורים, דיברנו על החינה ושתייה.
עכשיו נדבר על נושא של רחיצה.
אומר השולחן ערוך בסימן תפרש י״ג, סעיפים א׳ ב׳ ג׳.
אסור לרחוץ ביום הכיפורים,
בין בחמין בין בצונן,
ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.
ואם יהיו עדיו ורגליו ושאר גופו מלוכלכים ביתית או בית צואש או שנטף דם וחותמו,
מותר לרחוצם, שלא אסרו על הרחיצה של תענוג, אבל אם הוא בא כדי להוציא את הלכלוך, את הטינופת
שיש עליו, לא נעים,
מותר.
סעיף ב' נוטל אדם ידיו שחרית ומברכת נטילת ידיים, וייזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי אצבעותיו.
בסדר? לא את כל כף היד כמו תמיד עד הפרק
של היד, אלא רק עד קשרי האצבעות.
ולא יכבד להנעת רחיצה, כי להעביר רוח הרעה מעל ידיים, זה בבוקר.
יוסיף ג' אם מטיל מים ושפשף בידו, עשה צרחה וקנח, מותר לרחוץ דה ולידו מלוכלכות.
ורוחץ עד סוף קשרי צביעותיו.
והוא רוצה להתפלל, אפילו לא קנח, דה ומותר ליטול עד סוף קשרי צביעותיו,
כדי שיתכונן לתפילה, ייקום לקראת אלוהיך הישראל.
וכן כהן העולה לדוכן, נוטיל ידיו, אף על פי שם טהורות,
שכל רוב רחיצה שלא מקבל בתענוג, מותרת.
לכן נפלו באמן הדרך ולגליו כאות ומותר לרוחצה.
בסדר, יש דברים שכל עוד זה לא יהיה לתענוג, יש פה איזושהי בעיה,
או העלייה בקדושה, כמו הכהן שרוצה לברך ברכת כהנים,
יש אפשרות לרחוץ, כמובן, עד קשרי האצבעות.
בעזרת השם, מחר נמשיך.
