שלום, אנחנו שוב במהלכה היומית, בסימן תר יב, ילכות יום הכיפורים,
נושא שיעור האכילה.
נלמד היום את הסעיפים ח', ט', וי'.
אומר השיעור הנעוך בסעיף ח', כס,
כסס,
שכסס הופצה אותם בשיניו, כן? כס פלפלי אוזן גבילה,
כסס פלפלים אוזן גביל.
אם הם יבשים, פתור. עכשיו, לא ראויים לאכילה, זה לא חזור לאכילה. ואם הם רטובים, חייב.
הם פלפלים רטובים, לאחים.
הכוונה, לא רטובים במים.
לחיים, אז הם ראויים לאכילה.
סעיף ט', השותה ביום הכיפורים, עד כאן דיברנו על אכילה.
השותה ביום הכיפורים מלוא לוגמיו,
פירוש מלוא פיו חייו ומשערים בכל אדם לפי מה שהוא.
הגדול לפי גודלו והקטנן לפי קטנו.
ולא מלוא לוגמיו ממש,
אלא כדי שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה כמלוא לוגמיו.
והוא פחות מרביעית באדם בינוני, וכל המשקיעים מצטרפים לכשיעור.
זאת אומרת, רביעית זה 86 סמ״ק, פחות מרביעית זה 50 ומשהו.
בסדר, אם מישהו שותה בכמות הזאת,
חייב, אבל אם הוא שותה פחות, 30 סמ״ק,
35 סמ״ק, אפשר. למי?
למי שמותר לו שיעורים.
אפשר עוד פעם, השתייה מצטרפת, כל שתייה לשתייה אחרת,
אכילה מצטרפת לאכילה אחרת,
שתייה ואכילה לא מצטרפים אחד לשני.
ולכן גם בפרק הזמן שבו אוכלים,
אפשר באותו פרק זמן גם לשתות,
כי זה לא מצטרף אחד עם השני.
אז כל שבע דקות אפשר את הכמות של האכילה
בדיעבד ואת הכמות של השתייה.
וכל המשקיעים מצטרפים לקשיעור. אומר הרממה, שתה משקיעים שאינם ראויים לשתייה כגון ציר או מוריס וחומץ חי,
פטור אבל חומץ מזוג כחייו.
שתה מעט וחזר ושתה.
אם יש בתחילת שתייה ראשונה צורך שתייה אחרונה כדי שתייה טרוויאאית,
מצטרפים לקשיעור.
ואם לאו, אין מצטרפים.
למה? כי גם לגבי ברכה האחרונה, אנחנו צריכים, איך אנחנו מצרפים?
שתיית רביעית.
ושאומרים ששיעור צירוף השטיות כדי אכילת פרס, כמו צירוף אכילות.
טוב, יום הכיפורים, סתם ויש, הלכה כי סתם, אבל למה הוא הביא את החומרה הזאת? מי שיכול להחמיר, שיחמיר.
מה שאנחנו מדריכים בדרך כלל, שפעם בשבע דקות אוכלים פחות מכותבת הגסאי, הווה אומר,
25-30 גרם,
ושותים איזה אזור 30 סמק.
מי שצריך, מי שהרב התיר לו אכילה ושיעורים.
כן, אומר הרמב״ם, מותר לגעת ביום כיפורים באוכלים ומשקיע ולתת לקטנים.
מלוכי שילן שיאכל או ישתה או אם ייגר.
אתה יודע, אם אדם בא ונותן אוכל לילדים אשר לגועה באוכל, כי סתם ככה לא משיתים ידיים
לאוכל ביום הכיפורים.
רק בשביל ילדים קטנים צריך לתת להם לאכול.
בעזרת השם, שנזכה שכולם יהיו בריאים ויהיו בשמחה, ילדים קטנים יכולים לאכול.
כל טוב.
שלום.
שלום.
