שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדי יום ביומו, סימן תר יב,
נעמד היום את סעיפים ה' וז',
אומר השולחן ערוך בתר יב, סעיף ה',
אה דבעניין שיעור, ראינו לחיוב כרת או חטאת, אבל איסור היכה בכל שיעור,
הדגשנו את זה, חצי שיעור, אסור מהתורה.
זה לא שמותר לאכול פחות משיעור, לא מתחייבים כרת, לא,
לא מתחייבים כרת בפחות משיעור, אבל זה לא שלא עבר איסור,
עבר איסור.
אבל אם יהיה ספק בכוח נפש או שהיא בעיה רפואית,
אז אנחנו מעדיפים שהוא יאכל משהו ולא יגיע לסכנה,
מאשר
לא יאכל בכלל.
פה אנחנו מתירים.
טוב?
סעיף ו', אכל אוכלים שאינם ראויים לאכילה,
או שאכל אכילה גסה, כגון מיד
על אכילה שאכל ערב יום הכיפורים, עד שקצבים זונו, פטור. עוד פעם, זה לא מותר,
אבל הוא פטור, כי זו לא אכילה נורמלית.
ואם אכל מאכלים מבוסמים או טובעלים על אכילתו, חייב.
לרבך לביסום השכיחה.
ואסור ביום כיפור לטום דבר ולהפליט.
אפילו עצה בשמים ואין להם סימן תקסז,
סעיף ג' בהגה.
זאת אומרת, שום דבר לא נוגעים, לא טועמים, כלום.
אפילו בשמים, ככה ללעוס אותם ולהוציא, אנחנו לא מתירים ביום הכיפורים.
סעיף ז', אומר השולחן ערוך, אכל עלי קנים, פטור.
ולולבי גפנים שלבלבו קודם ראש השינה, פטור.
שעץ ועלמא הם.
ואם לבלבו בארץ ישראל מראש השנה עד יום הכיפורים, חייב. למה? כי זה כל כך רדין ורך.
יש לזה טעם.
בסדר? דבר שיש לו איזשהו טעם, אסור.
אז אם אתה יודע שאתה לוקח חתיכת עץ ולעס אותה כדי להעביר את הזמן, או לוקח חתיכת פלסטלינה,
מה?
כשרות לבדוק.
בסדר? אין בעיה.
דברים אחרים אסור.
כל טוב, שלום.
