אנחנו אומרים שוב בהלכה היומית, כי מדי יום ביומו,
סימן תר י,
נלמד היום את סעיפים ב', ג', ד',
סיום הסימן.
אומר השולחן אורו בסימן תר י, סעיף ב',
יש מי שאומר שמברך על הדלקת נר
יום הכיפורים.
אומר הרמה וכאלה מוגעים מנהג במדינות אלו, וככה אנחנו נוהגים, גם שרדים, גם אשכנזים, כמו שכותב הרמה,
שנוהגים במדינות אלו לברך, להדליק נר של יום הכיפורים. סעיף ג',
בכל מקום מדליקים, בבתי כנסיות, בבתי מדרשות, במבואות האפלים ועל גבי החולים.
כן.
למה? כדי שאנשים יוכלו להסתדר ביום הכיפורים.
סעיף ד', נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות ולהציע בגדים נעים בבית הכנסת.
זה לא אבל, זה לא להבדיל להבדיל, השם ישמור תשעה באב.
זה יום הכיפורים,
זה יום של שמחה שבו הקדוש ברוך הוא מוכר לכל עוונותינו ומעביר אשמותינו שנה שנה.
נו, לא צריכים לשמח? בטח שצריכים לשמח.
אומר הרמה, ונוהגים שכל איש גדול או קטן עושים לו נר.
גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו, וכן נכון.
מדליקים נרות נשמה, יום הכיפורים.
למה ספרי המתים והחיים לפניך נפתחים?
וכן כתבו מקצת רבי ותר, ואם קבעו נרותו לו ביום הכיפורים,
אין לומר לנור יהודי שיחזור וידליקן.
מי שקבע נרו ביום כיפור, יחזור וידליקנו במוצאי יום כיפור.
והיה לכבאנו עוד, אלא עיניכנו ידלוק עד גמירה.
נר שהדליקו לעילון נשמט ונכבה, מדליקים אותו עד
שייגמר.
וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה במוצאי יום הכיפורים, לא הוא ולא אחר.
ושאומרים שיש להציע שולחנות ביום כיפור כמו בשבת, וכן נוהגים.
פותחים את השולחנות כמו בשבת, שמים מפה לבנה כמו בשבת,
מחכים למוצאי יום הכיפורים כדי לאכול סעודה שאחרי הצום.
אבל הבית ארוך כמו בשבת.
זה שלא אוכלים זה עניין טכני, אוכלים, לא אוכלים.
טוב, נגיד את זה ככה.
טוב,
יש שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום הכיפורים, דוגמת מלאכי השרת.
וכן נוהגים ללבוש הקיטל.
מה זה קיטל? שהוא לבן ונקי.
למה?
גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר.
אז קיטל זה לא משהו שצריך להתהדר בו, זה משהו של בגד שמתים.
תסתכל לאן אתה הולך להגיע,
ישימו אותך בקיטל שלך.
טוב, בעזרת השם, שנזכה לחיים ארוכים, טובים, בריאים, בגדי לבן,
בעזרת השם, כל טוב שלום.
