שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מדי יום ביומו. נסיים היום את סימן תר״ח,
סעודה מפסקת.
נלמד את תר״ט סעיף 1,
ואת תר״י עוד סעיף 1. אז בעזרת השם.
סימן תר״ח, סעיף ד' כותב לגבי סעודה מפסקת. בערב יום הכיפורים
אין לו לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל,
כדי שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל.
וכן אין אוכלים דברים מלחממים את הגוף שלא יבוא ידי קרי.
וכן אין לאכול מאכלי חלב שמרבים זרח. בסעודת שחרית נוהגים לאוכלם. זאת אומרת, אפשר בבוקר לאכול גבינה.
אחר כך לאכול דברים יותר קלים. מה זה דברים יותר קלים? עוף, לא בשר.
זה שזה די גדול בין עוף לבין בשר.
סימן תרשתית,
הטמנת חמין בערב יום הכיפורים. האם יש אפשרות
לשים מרחב חשמלי בערב יום הכיפורים כדי שיהיה לנו מיד בצאת יום הכיפורים?
אומר השולחן ערוך,
מותר להטמין חמין מערב יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים.
אומר הרמב״ם, ויש אומרים שאין להטמין ביום הכיפורים,
וכן הם אינם במדינות אלו.
יום הכיפורים אין כלום, ולכן
אחת הסיבות
שאת מוצאי יום הכיפורים אנחנו עושים על נר ששבת, כי זה הדבר היחיד שהיה אפשר להשאיר.
דווקא על אותו נר שיש מערב יום הכיפורים למוצאי הכיפורים עושים עליו את ההבדלה.
טוב,
סימן ת' ראשיות, סעיף א', אומר השולחן ערוך, מקום שנוהגים להדליק נר ביום הכיפורים, מדליקים.
מקום שנהגו שלא להדליק, אין מדליקים.
ואני מדלג על הרמה, ויוכל להיות בשבת, חייבים הכול להדליק,
כי לא מבטלים את הדלקת נרות שבת. הנר שמדובר פה זה כמו נר שבת.
האם מדליקים נר יום הכיפורים, מברכים להדליק נר של יום הכיפורים,
או שלא.
אומר הרמב״ם, ואם יש לו נר בבית, חייב להדליק בחדר ששוכב שם, כדי שלא יבוא על ידי התשמיש עם אשתו, מאחר שרואה אותה אצל הנר שבביתו.
זאת אומרת, בסופו של דבר, אומר הרמב״ם, מברכים להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים, כשזה חל בשבת.
אבל אם לא, רק של יום הכיפורים.
המנהג הרווח, שמדליקים נרות ביום הכיפורים, על אף שאין סעודה.
כי אנחנו רואים תמיד שהדלקת נרות שבת זה,
יש לו בית, סעודה, זה במקום הסעודה.
אין סעודה, אז בגלל זה יש מי שרצה להגיד שלא מדליקים לירות, אנחנו מדליקים.
חוץ מהנר ששובת כדי לעשות
ברכת מורה האש בסיום יום הכיפורים.
טוב, בעזרת השם, מחר נמשיך.
