שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיום ביומו.
סימן תקצדיה א',
סיימנו את התקיעות, אז מגיעים למוסף.
נלמד סעיפים א' ב' ג', מתקצדיה א'. אומר השולחן ערוך, התפללו הציבור בלחש
תפילת מוסף תשע ברכות, תפילה הכי ארוכה מבחינת ברכות.
ושליח ציבור התפלל גם כן עם האם בלחש.
המנהג פשוט בכל בני ספרד שהם מזכירים פסוקי קורבן ומוסף כלל.
למנה כפשוט באשקיין אז ובגלויות אלו לומר פסוקי מוסף ראש השנה.
ואין אומרים פסוקי מוסף ראש חודש,
אלא אומרים מלבד עולת החודש ומלכתה ועולת התלמיד ומלכתה.
אז ספרדורים את מוספי יום הזיכרון הזה.
ושני סיידרים לכפר שני עדויים כנכתה ואומרים גם כן מוספי יום הזיכרון.
כן, ככה מזכירים.
טוב, סעיף ג' אומר לשולחן ארוך, צריך לומר את מוספי יום הזיכרון
כדי לכלול בו גם מוסף ראש חודש וגם ביום השני יאמר את מוספי.
כן, שניהם, כי אולי ראש חודש יומיים.
בכל מקרה, מוספי.
טוב, בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך, אבל ברור לנו שאומרים גם תפילה בלחש,
גם חזרת השץ. אין דבר כזה לדלג לחש בראש השנה. ונכון רגע לגבי הנושא של התקיעות,
שתוקעים גם בלחש,
זה לא ברור בבסיס.
אבל יש כאלה שאוהבים לתקוע בין
הברכות גם בלחץ, יש כאלה שרק בקול, ויש כאלה שעושים
תשרת שלוש פעמים, תשרת שלוש פעמים ותרת שלוש פעמים, בין אחד לשני, יש כאלה תשרת,
תשת ותרת.
טוב, נראה. כל טוב. שלום.
