שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
מי הם האנשים ראויים לתקוע בשופר? סימן תקפט.
נסיים את הסימן, סעיפים ז', ח' וט'.
בסעיף ז' בתקפט אומר השולחן ערוך,
המודר הנאה מחברו.
אני לא נענם לכלום, נשבעתי, אני נודר שאני לא...
כל מיני כאלה התלהמרויות.
המודר הנאה מחברו מותר לתקוע לו תקיעה של מצווה. למה?
כי מצוות לבליהן נותנים.
ודווקא כשהוא תוקע מאליו להוציא, אבל אם אמר לו המודר תקע והוציאני, אסור,
כי אתה מבקש ממנו שיעשה בשבילך משהו. אבל אם הוא תוקע מבית הכנסת,
תוקע לכולם, תקע גם לך, זה לא הנאה.
ואם אמר קונם תקיעותיו עליי, הוא לא אמר אני מודר הנאה, נהנה ממנו.
התקיעות שלו, קונם עליי. זאת אומרת, אסור לי לשמוע את התקיעות שלו.
בכל עניין עשו.
בטח כי הוא אומר שאני לא אשמר קולות, הוא לא אמר הנאה.
הוא נדר שהוא לא שומע קולות.
בסדר, הפסיד.
המתעסק חטא, המתעסק בתקיעת שופר להתלמד לא יצא ידי חובתו, ובכן השומע מן המתעסק לא יצא.
וכן התוקע לשורר ולא התכוון לתקיעת מצווה לא יצא.
התכוון שומע לצאת ידי חובתו ולא התכוון התוקע להוציאו.
כשהתכוון התוקע להוציאו ולא התכוון השומע לצאת לא יצא ידי חובתו עד שהתכוון השומר או משמיע.
שים לב, אנחנו צריכים כוונה הדדית.
גם שאני תוקע לשם מצווה,
ואני מתכוון להוציא את כל מי ששומע אותי,
וגם מי ששומע אותי מתכוון לצאת ידי חובה על ידי.
בין ילשכם יביא שמיים. כשאומרים ברשות יתמורה ורעותיי שמיים. מה זה שמיים?
שומע, משמיע, יחד מכוונים.
ובכל דבר זה נכון.
קידוש, מישהו נכנס פתאום הביתה,
הופ, הופ, קה, קה, שמעתי.
מישהו ראה אותך? מישהו התכוון אליך?
מי שעושה את הכידור צריך להתכוון כל מי ששומע אותי, גם בתקיעת שופר.
איך אומרים? הריינו מתכוונים להוציא ידי חובה את כל מי ששומע אותי. אולי יש מישהו לא מרגיש טוב בבית והוא שומע מבית הכנסת לבית הביתה,
אבל אתה אומר את הקהל הקדוש שעומד פה, הקהל הקדוש שעומד פה, אז הוא לא יצא ידי חובה גם אם הוא שמע.
צריך כוונה הדדית בהשמעה ובשמיעה.
טוב,
סעיף ט. מי שתקע ויתכוון להוציא קול השומע תקיעתו ושומע,
השומע מתכוון לצאת ידי חובתו.
אף על פי שאין התוקע מתכוון לפלוני זה ששמע תקיעתו ואינו יודע, או יצא.
אפשר להתכוון להוציא לכל מי שהשמענו. הנה, כמו שאמרנו.
לפיכך, מי שהיה מהלך בדרך, הוא יושב בתוך ביתו ושמע דקיעות משליח ציבור,
יצא אם מתכוון לצאת.
אפשר להוציא את הרבים מידי חובתם.
הוא לא אומר רק קהל הקדוש הזה, אלא קהל ששומע אותי. כל מי ששומע אותי, כל מי ששומע, אין בעיה.
עכשיו יוצאים ידי חובה. זה מה שצריך להתכוון, התוקע.
כל מי ששומר אותי באיזה מקום שהוא נמצא,
גם בבית בקומה רביעית,
גם אם הוא שוכב חס ושלום במיטה ולא יכול לקום,
כולם יוצאים ידי חובה, אז יצאו ידי חובה. בעזרת השם,
שנזכה להיות ערבים זה בזה ושותפים זה לזה, ואז כל מה שנעשה לטובה,
יצטרף לכל האחרים לטובה, ואז טובתנו תהיה גדולה.
כל טוב, שלום.
