אנחנו בהלכה יומית, כמדיום ביומו, קובעים עתים לתורה,
נמצאים בענייני ראש השנה,
כשרות שופר.
נלמד היום את סימן תקפ״ו, סעיף א',
יא',
יב' וייג'.
אומר לנו השולחן ערוך בתקפ״ו, סעיף יא'.
הוסיף עליו כלשהו, על מי?
הוא הוסיף על השופר
איזשהו תוספת,
חבק מקדימה, אחורה, כלשהו,
בין במינו ובין שלא במינו, פסול.
אפילו היה בו מתחילה שיעור שופר.
ברגע שאתה מוסיף על השופר איזשהו דבר,
אתה בעצם פוסל אותו. אני צריך שופר נטו, פשוט. זאת אומרת, הוא צריך להיות כפוף,
אבל מבחינת הטבע שופר פשוט.
סעיף יב,
הפכו ותקע בו, לקח את החלק הרחב,
תקע לכיוון החלק קצר, לא יצא.
בין הפ... סליחה, סליחה, סליחה, לא, אני אמרתי משהו לא נכון.
הפכו ותקע בו,
הכוונה היא שהוא חימם אותו, עשה אותו כמו שרוול,
את החלק הפנימי הוא שם בחוץ.
בסדר? כמו שהופכים שרוול.
אפשר להפוך שרוול החוצה, זהו. את השמאל שם ימין.
ברור, הוא הוציא אותו החוצה. זה הפכו.
לא יצא. בין הפכו כדרך שהופכים חלוק,
הנה, כמו שאמרנו, שהחזיר הפנימי לחיצוני,
בין שאין יחוק כמו שהיה, אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב.
ואז הוא תוקע מהמקום שאמור להיות רחב, הוא תוקע לכיוון המקום שיצר,
והוא עשה איזה קיבוץ ככה בחימום אחרי זה. תבוא הדין אם תקע במקום הרחב פסול.
בסדר, אז למה חזרתי בי? כי זה לא היה שולחן ערוך, זה הרבה עכשיו.
השולחן ערוך אומר, אם הופכים אותו כמו חלוק,
אם הופכים את הצר לרחב, רחב לצר, ותוקעים הצד ההפוך,
או שכמו שהוא לקח את הרחב, שם על כל הפה והוציא קולות דרך הפה, דרך חלק הצר,
כך או כך,
התקיעה פסולה.
סייב יג, היה ארוך וקצרו,
שופר ארוך,
תימני מסולסל, כמו פאות של תימנים,
או כמו סלסול של רולים של אשכנזים. בקיצור, שופר ארוך,
והוא קיצר אותו, חתך אותו, עשה אותו עשרה סנטימטר.
כשר או לא כשר, אומר לנו השולחן ארוך, אם נשאר בשיעור תקיעה כשר.
ומהו שיעור תקיעה ראינו אתמול?
ארבעה גודלים, זאת אומרת,
טפח.
אם יוצא מכאן ומכאן, קורה יותר טוב, אבל שולחן ארוך אמר טפח.
טוב, בעזרת השם, מחר אנחנו ממשיכים עם פקיעת השופר.
כל טוב, שלום.
