שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית,
ברכת שופר. נלמד היום את סעיפים בסימן תקפ״א, סעיפים ד' וה',
ונתקדם לסימן תקפ״ו, סעיף א'.
בסימן תקפ״ה, סעיף ד', אומר השולחן ערוך,
אחר תוקע ולא שליח ציבור, כדי שלא יתבלבל.
ואם הוא מובטח שחוזר לתפילתו, הוא רשאי לתקוע.
ואנחנו תמיד מעדיפים שאחד שליח ציבור ואחד תוקע.
גם מבחינת הוצאת הכוח,
גם מבחינת הכיוונים של הכל.
זה משהו אחר, זה מקום אחר, תקיעת שופר וחזנות,
ולכן אנחנו משתדלים שמי שתוקע הוא לא חזן, ומי שחזן לא יהיה תוקע.
אם אפשר ואפשר.
הוא אמר, ודווקא תקיעות שעל סדר התפילה אסור לשליח ציבור לתקוע.
אבל תקיעות שתוקעים מיושב, ועומר השלושים הראשונים, כמו שאמרנו אתמול,
דהיינו קודם שהתפעלים מוסף, מותר לשליח ציבור לתקוע.
ואם אין השליח ציבור תוקע מיושב,
ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות. כי המתחיל במצווה, אומרים לא גמור.
אז אם השליח ציבור הוא זה שנתנו לו את השלושים הראשונים, אפשר
שבתפילה מישהו אחר יתקע.
אבל אם זה שתוקע את השלושים הראשונים והוא לא שליח ציבור,
כדי שהוא ימשיך את הכול.
המתחיל במצווה, אומרים לא גמור. ולא מחליפים אותו, אלא אם כן יש בעיה.
נוהגים להקרות לפני התוקע סדר התקיעות, מילה במילה, כדי שלא יתעה, ונכון.
בסדר, ככה נוהגים אשכנזים, כמו שמביא פה הרמה.
ספרדים לא נהגו כך, במקום אחד ראיתי שהרב אליהו היה עומד ליד התוקע שלו ומצביע לו באצבע של הספר תורה על התקיעות איפה, ומרים את היד כשהאורך מספיק.
אורך התקיעה, הרי הוא שונה בין תשרת לבין תשת,
שברים, תרועה,
מרים את היד, תפסיק, תמשיך,
בלי לדבר.
סעיף ה', אומר השולחן ערוך, הנוטל שכר לתקוע בשופר בראש השנה
או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות בימים טובים,
אינו רואה באותו שכר סימן ברכה, השם ישמור. מה זה לא רואה סימן ברכה? ראינו פעם
שאינו רואה סימן ברכה,
כותב פה על שולחן ערוך, האין שו,
זה הופיע גם בתחילת הלכות שבת,
שלגבי עבודה בערב שבת,
לא רואה סימן ברכה, מה שהוא הרוויח פה, יפסיד שם.
אז למה אתה מרוויח?
ומצד שני,
אומר על שולחן ערוך,
שחזן בשכר, עדיף החזן שלא בשכר.
אז תראו יש פה שני פנים, מצד הציבור צריכים לתת לו, מצדו הוא לא צריך.
הוא לא צריך לקחת.
טוב, אנסו אותו לקחת, מה הוא יעשה?
אבל כמובן,
שאלו אחרת.
טוב,
סימן תקפ״ו סעיף א', דיני שופר שירושן. אני בא נחשב על הברכה, על החזן, על התוקע.
סעיף א', אומר על שולחן ערוך, שופר שראש השנה מצוותו בשל איל,
וכפוף,
ובדיעבד כל השופרות כשרים, בין פשוטים, בין כפופים, בין מסובסלים.
ומצווה בכפופים יותר מפשוטים.
בשל פרה פסול, למה לא יהיה קטגור סנגור?
בכל גוונה, וכן קרני רוב החיות, שהם עצם אחד, אין להם בפנים זכרות,
זה לא נשלף,
זה לא יוצא פסולים.
אומר אמה, וכן שופר מבהמה טמאה, פסול.
בסדר, אנחנו צריכים שיהיה שופר עדיף של איל,
יזכור לנו אלוהו של אברהם אבינו,
ואם לא, אז כבש,
יכול להיות גם עז,
אבל בכל זאת
אנחנו אלה הם הכשירים מעדיפים של אייל,
דברים אחרים לא.
בעזרת השם שנזכה ששמור שופרו של משיח כל טוב.
