שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו.
התחלנו אתמול ללכות ראש השנה, סעיף אחד, טעמנו ככה את הטעם
של אלול.
אומר לנו השולחן ערוך, בסימן תקפ״א, סעיפים ב' ג' ד'.
נוהגים לעיתונות ערב ראש השנה.
מי שנוהג, לא כולם נוהגים.
עכשיו, אם אנחנו זוכרים מאתמול, אז הימים ההם שכתוב שבהם מטענים,
פחות אנשים מטענים מאשר בערב ראש השנה. הראש השנה הופיע בשולחן ערוך כדבר שיש נוהגים בו.
וכולם נוהגים, אבל זה כבר יותר נמצא.
עבדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים וכן נכון לעשות.
בסדר?
אמרנו בדורותינו לטענות,
שבט בבית.
וכל אלו הטעניות, אין צריך להשלים.
ואין קוראים בהם ואיכה, אפילו בערב ראש השנה. ואין לקמת תקסב תקסב, סעיף ב.
ועמך דברית היא מילה בערב ראש השנה, יכולים לאכול.
גם מי שנהג לא יכול לאכול.
ורבים נוהגים לאכול בערב ראש השנה,
קודם עלות השחר, בשביל חוקות העקוב שהם נוהגים להתענות בערב חגיהם.
מי שמתענה, אז הוא אוכל קודם עלות השחר.
ויכולים לאכול בלא תנאי אחר שכך נהגו.
למה? כי כל תלמיד כשאדם הולך לישון,
בבוקר הוא כבר לא יכול לאכול, אלא אם כן הוא עשה תנאי. פה,
כיוון שנהגו להתענות ערב ראש השנה, זה נקרא כאילו עשו תנאי.
זאת אומרת, כיוון שנהגו להתענות ונהגו לאכול לפני עלות השחר,
שלא יהיה כחוקות הגויים,
אז זה נחשב כאילו עשו תנאי.
אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפילה,
אף על פי שנופלים על פניהם באשמורת ובסליחות,
ואין תוקעים בערב ראש השנה.
רק כדי להבדיל בין תקיעות רשות ותקיעות חובה.
לשים לב רק לעניין הזה של אמירת נפילת אפיים, תחנון,
בתוך הסליחות.
מה שיוצא פה בשולחן ערוך שאומר שאפילו שבשחרית,
בערב ראש השנה לא אומרים תחנון,
אבל בסליחות אומרים, למה?
שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות.
ואז השאלה היא כזאת, וזה יש בחוק תחרונים לגבי הספרדים.
האם מכיוון שכתוב שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות, דווקא סליחות שמעו אותם באשמורת הבוקר, לפני העלות השחר,
או גם אם אומרים את הסליחות אחרי השחר, אחרי הזריחה, תלוי בדעות, בכל מקרה יש בזה דעות שונות.
האם לומר נפילת אפיים,
חנון, ישבנו בגלנו,
לפני שחרית, כששחרית היא לא בוותיק, היא נעלה הרבה יותר מאוחר,
בוא נאמר, אחרי הזריחה.
שתי דעות
בהלכה.
סעיף ד',
מחפשים ומסתפרים בערב ראש השנה.
להגיע מצוחצחים, נקיים, לכו, אכלו
משמנים ושתו ממתקים, ושילחו מנות לאין נכון לו,
כחדבת השם עם ארוזכם. כך אומר עזרא הסופר לאותם אנשים שבחרו בערב ראש השנה,
שהבינו שהם עומדים לפני שקט שבועה, לא יודעים מה צריך לשמור, מה לקיים.
כאלה אנשים שגדלו בלי תורה,
יש בעיה בדבר הזה. בכל זאת,
חדבת השם היא מעוזכם.
אומר הרמב״ם, יש נוהגים לטבול בערב ראש השנה משום קרק,
ויש נוהגים במקומות שנוהגים ללכת על הקברות ולהרמוד שם בתחינות, נותנים שם צדקה לעניים.
מנהגים שונים, קהילות שונות,
טבילה בערב ראש השנה,
רצוי, נראה עוד מעט גם יום הכיפורים,
יש מי שאומר חובה,
בתוספות מופיע שאפשר לברך על הטבילה הזאת, לא נוהגים, אבל
ערב יום כיפורים חובה,
זה ערב ראש השנה, זה מנהג.
טוב, בעזרת השם, אנחנו מחר נמשיך.
כל טוב.
