היום הלכנו בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
סימן תקע״ו,
נלמד היום את סעיפים ב', ג' וד'.
על אילו דברים קובעים תענית חוץ מאשר גשמים.
סעיף ב', תקע״ו, עובר על שולחן ארוך,
וכן על הדבר.
אתמול ראינו לגבי גויים, עכשיו דבר.
איזהו דבר?
מה זה דבר?
עיר שיש בה 500 רגלי,
500 גברים,
ויצאו ממנה שלושה מתים בשלושה ימים זה אחר זה.
כל יום נפטר מישהו, אחד ב-500,
שלושה ימים רצופים.
זה נקרא דבר.
יצאו ביום אחד או בארבעה ימים, זה לא דבר.
היו בה אלף ויצאו ממנה שישה מתים בשלושה ימים, זה אחר זה, הרי זה דבר. יצאו ביום אחד או בארבעה ימים, אין זה דבר.
נכון לפי חשבון זה, הכל 500. ואין אנשים והקטנים וזקנים ששבתו במלאכה בכלל עם עניין אנשי המדינה לעניין זה.
היה דבר בארץ ישראל, מטענים שאר גלויות עליהם.
מחוץ לארץ מטענים בשביל ארץ ישראל, לא הפוך.
היה דבר במדינה,
השיירות הולכות ובאות ממנה למדינה אחרת, שתי מטענות, אף על פי שהן רחוקות זו מזו.
למה? כי יש תקשורת ביניהם.
לך תדע מה יעבור, לאן.
סעיף ג' אומר השולחן אומר לכם, היה דבר בחזירים,
אתה יודע, מה שנקרא, שפעת חזירים?
לא.
זה מטענים, מפני שמהם דומים לשל אדם.
תימרנו לחכמים.
דומה.
וכל שכן ימי הדבר בגויים ולא בישראל, שמטענים.
שלא יעבור.
זה דומה.
חול האוויר מחלות.
ד. וכן מטענים על המפולת שבעיר. כיצד הרי שרבתה בעיר מפולת? כתלים בריאים שאינם עומדים בצד נהר.
זאת אומרת, ברגע שיש לנו קירות שנופלים ואין סיבה מוכחת.
עומד ליד נהר, אתה יכול להגיד, המים, הרטיבות,
גורם לנפילת קירות, אבל במקום אחר לא. הרי זה צרה,
ומתענים ומתריעים עליה, וכן אל הרעש.
מה זה רעש?
אבדת אדמה.
ועל הרוחות שמפילים בבניינים והורגים, טייפון,
מתענים ומתריעים עליהם.
הוריקה.
על דברים כאלה מתענים ומתריעים. למה? כי זה דברים לא שגרתיים.
הם דברים שבאים פעם בכמה זמן, והם מסמלים דינים. אנחנו רוצים גשם, אבל כמו שצריך.
רוצים חום, אבל כמו שצריך, בלי לבא מתפרצת.
רוצים לרקוד, אבל לא שהקרקע תרקוד.
בסדר, בסדר, כל דבר,
מה רוצים, מה יותר מדי.
טוב, בעזרת השם.
הקדוש ברוך הוא יזכר אותנו להיות תמיד בשקט ובשלווה, כל טוב.
