שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
סימן תקה.
נלמד היום סעיפים ט', י' וי' א'.
אמרנו לנו השולחן ערוך, במה דברים אמורים,
מה זה במה דברים אמורים? אנחנו כבר שמונה סימנים, זה הסעיף התשיעי, סליחה, שמונה סעיפים,
הסעיף התשיעי,
במה דברים אמורים שמטענים על זה שלא יורדים גשמים.
בארץ ישראל וכל הדומה אלה,
אבל במקומות שעונת הגשמים שלהם קודם שבעה עשר במערכות, ושבאנו אחר זמן זה,
כשהגיע הזמנה ולא ירדו גשמים, יחידים מטענים שני, חמישי ושני,
או מפסיקים בראש חודש חנוכה ופורים, ושואלים אחר כך כמו שישה ימים ולא ירדו גשמים, בידין גוזרים את ג' תעניות על הסדר שאמרנו.
כל תענית שגוזרים הציבור בחוץ לארץ, אוכלים בהם בלילה,
ודינם כדין שאר תעניות, שאין גוזרים על הציבור תענית כמו צאן כיפור,
אלא בארץ ישראל בלבד ובגלל המטר.
שים לב, זה בעצם החיבור שלנו עם הקדוש ברוך הוא. זה השגחת הבורא עלינו.
אז כמו ביום הכיפורים שמטענים מתחילתו ועד סופו אבי אומר משקיעה, ועד
מוסיפים אפילו ועד צאת הכוכבים,
בארץ ישראל, כשלא יורדים גשמים, זאת אומרת, הגשבחו לא משפיע עלינו שפע, מטענים כמו ביום כיפור. בחוץ לארץ לא שייך.
ובאותן עשר טעניות שהן שלוש אמצעיות בשבע האחרונות.
סעיף יא, היו מטענים על הגשמים ונענו,
ברוך השם התחילו להתפלל, התחילו להטענות וירדו גשמים.
כמה ירדו ויהיו פוסקים מן התענית?
מה, קצת גשם התחיל לרדת, מפסיקים? לא.
כשייכנסו בעומק הארץ החרבה טפח,
ובבינונית שני טפחים,
ובעבודה שלושה טפחים.
זאת אומרת, ארץ יבשה שאף פעם לא איבדו אותה, אם נכנס תנימה מים לטפח, זה אומר שזה נספק הרבה.
וארץ שהיא בינונית, זה שני טפחים.
ואם זו ארץ שחרשו אותה וזרעו אותה,
שיגיעו המים פנימה, שלושה טפחים, 24 סנטימטר.
ברגע שיגיעו 24 סנטימטר, סימן שירד גשר.
בשיעור כמה שצריכים לברך עליהם, זה שכא'.
ואם יתחילו לרדת אחר חצות, ישלימו אותו היום?
ראינו את זה בתחילת הסימן.
ואם יתחילו לרדת קודם חצות,
לא ישלימו, אלא יאכלו וישתו ויעשו יום טוב, ולערב יתקבצו ויאמרו הלל הגדול.
טוב, זה לא היום.
בסופו של דבר שנאמר, הלל הגדול, על זה שקדוש ברוך הוא
עונה לנו, והטוב ביותר זה שירדו גשמים בזמנם, ביתם,
ונזכה כולנו לשפע, ברכה וכלכלה תורה.
