שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כי מדי יום ביומו
אנחנו בסימן שמיהו זה שיושב בתענית,
תקעא סעיף ג'
ותקעב סעיפים א' וב',
כן?
באיזה ימים לא גוזרים תענית ציבור.
טוב,
בתקעא סעיף ג' אומר לשולחן ערוך,
עיר שיקיפו הגויים
וכן יחיד הנרדף מפני גויים או מפני ליסטים או פני רוח רעה,
אינם רשאים להתענות שלא לשבר כוחם,
אלא יקבלו עליהם להיטענות כך וכך תעניות לכשיינצלו,
וכן אם גדרו גזרה וגדרו שלא להיטענות עליו,
יקבל עליהם להיטענות כך וכך תעניות כשיעבור הגזרה.
זאת אומרת, מי שהוא, הוא עסוק עכשיו במלחמה,
הוא חייל.
קבעו שבגלל שיש איזושהי מלחמה, עושים תענית.
אתה עכשיו יכול להיות חייל בפענית,
איך תחזיק תמ״ג?
איך אתה יכול להיות מרוכז במלאכת שמיים שלך, מלאכת המלחמה?
אם הוא ימצא, טוב, אני אשתתף עם הציבור, אחרי שאני אנצל מהמלחמה,
נגזור תענית. אם הוא רוצה, אני לא מוכן.
תקעין בית,
ימים שלא גוזרים בהם תענית, סעיפים א'-ב'.
סעיף א', אומר השולחן ערוך, אין גוזרים תענית על הציבור בתחילה ביום חמישי.
שלא להפקיע השערים,
ואפילו במקום שאין לחוש לכך.
אם תהיה תענית ביום חמישי, כולם ירוצו ביום שישי לקנות אוכל לשבת,
יקפיצו את המחירים.
וגם במקום שאין
חשש שיקפיץ אותם אחרים, יפקיעו את השערים, בכל זאת לא בזה.
סעיף ב', הם גוזרים תענית על הציבור בראשי חודשים, או בחנוכה, או פורים, או בחולו של מועד.
אם התחילו להתענות על צרה אפילו יום אחד ופגע ביום אחד מאלו,
נתענים ומשלימים היום בתענית.
ובסופו של דבר, אם התחילו כבר,
ממשיכים את התענית.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך, נסיים את הסימט. כל טוב. שלום.
