שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית,
כבדי יום ויומו.
תענית שהיחיד גוזר על עצמו, סימן תקסמ״ב.
נלמד את סעיפים ד' ה' ו'.
אומר לנו על שולחן ערוך, תענית חלום צריך לטענות עד צאת הכוכבים.
אפילו בערב שבת.
אמרנו שיש מקילים בערב שבת עד שייצרו מבית הכנסת, תענית חלום לא.
כל סעיף ה', כל תענית שלא קיבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית. הזכרנו את זה אתמול.
שאדם שרוצה לקבל על עצמו תענית יחיד,
צריך לקבל אותה במנחה מבעוד יום.
להתפלל לענינו,
ולא לעניין אם חייב תענית סתם ומתענק כך, לא יצא ידי נדרו.
כן? זאת אומרת, אין לו תענית בשביל להתפלל לענינו, אבל אם הוא אמר אני אתענית יום אחד ועכשיו רוצה לקיים תעניה דרך, אז הוא יתקיים.
מיהו יש עוד מי שמתפלל לענינו? וכן נראה לי לנהוג בתענית היחיד, לכו לאלמא, מתענית תענית חלום, מתפלל לענינו,
אבל פי שלא קיבלו עליו מאתמול, למה? כי תנית חלום זה משהו שנולד לו באמצע הלילה. פתאום הוא קם עם איזה חלום מעוות ומעוות ומרתיח.
בסדר, זאת השם הוא איתנו.
סעיף ו' אומר השולחן ערוך,
מתי מקבלו בתפילת המלכה אומר בשומע התפילה,
או אחר שסיים תפילתו, קודם שיעקור עגליו.
הריני בתענית יחיד מחר.
יהי רצון שתהיה תפילתי ביום תעניתי מקובלת.
ואם לא יוציא בפיו,
ימרהר בליבו שהוא מקבל תלמיד למחר, רב וקבלה.
והוא שירהר כן בשעת תפילת המנחה.
וטוב יותר לקבלו אחר תפילה מבשעת תפילה, כדי שלא להפסיק בתפילתו.
טוב, לפי השולחן ערוך ותוך התפילה עדיף,
לפי הרמה אחרי התפילה עדיף.
אז אם הוא אומר את זה קודם שיעקור את רגליו,
בסדר, זה סוף התפילה ולפני שיעקור את רגליו. יצא ממדי חובת הגוף.
בעזרת השם,
שנזכה לשמחה וברכה, כל טוב שלום.
