שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדיום ביומו.
אתמול סיימנו את כל הנושא של
תעניות
שקשורות לחורבן ודין זכר לחורבן עם קריאה
על החורבן.
כל מה שקשור לנושא,
בעזרת השם, בניין ירושלים ובית המקדש.
עכשיו אנחנו נמצאים בסימן תקס״ב.
סימן תקס״ב
מדבר על תענית שאדם מקבל על עצמו
בלי קשר לתעניות הקבועות.
זה נקרא תענית יחיד.
סיבות כלשהן,
פתאום הוא הרגיש שהוא רוצה לכפר על איזושהי עבירה,
או פתאום הוא מרגיש
ש... יודע, זו תענית חל, או כל מיני תעניות שאדם מקבל על עצמו בצורה פרטית,
איך נעשה מתבצעות התעניות האלה, ומה אדם צריך לעשות על עצמו. הוא אומר לנו, השולחן ערוך,
ת״קס״ב, סעיף א', נלמד היום א', ב', ג'.
כל תענית שלא שקעה עליו חמה,
דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים,
דהיינו שיראו שלושה כוכבים בינוניים או שלבונה זורחת וכוח ותעיר על הארץ,
אינו תענית.
תענית היא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים.
ואם דעתו לאכול קודם לכן, אינו מתפלל ענינו.
ענינו אומרים על מי שדעתו לצום כל היום.
אומר הרמה, מיהו נוהגים להתפלל ענינו
אף על פי שאין משלימים בצאת הכוכבים וכן דעת מקצת רבבתה. יש מחלוקת גדולה.
אתם יודעים, באירופה צאת הכוכבים יכול להיות ב-11 בלילה,
תלוי בתקופות.
ונראה לי זה דווקא ביחיד שאומר ענינו בשומעי התפילה. זה בלאו הכי יכול להוסיף, כמו שהתבאר בסימן קיוט.
אבל שליח ציבור לא יאמר ענינו, אלא הם כן משלימים וכן מרגים.
זאת אומרת, במחלוקת הזאת, האם משלימים,
האם מטענים גם כשלא משלימים את התענין,
כשאומר התפילה אפשר להגיד, זה יחיד,
אבל להוסיף ברכה
במקום שלא מתכוונים להגיע לעצת הכוכבים, זה לא.
אומר בשולחן אבו בסעיף ב', יש אומרים שמי שרגיל
להתענות עשרת ימי תשובה,
יש כאלה שמטענים,
מצום גדליה, שזה תענית קבועה, עד יום כיפור.
כיוון שאין רגילות לקבלם בתפילה, אינו צריך להתענות עצת הכוכבים,
אלא עד שיצא מבית הכנסת. זאת אומרת, הם יתפללו אחרי פלאג המלאכה
ערבית הוא יכול כבר לאכול, אפילו שמבחינת היום לא נגמר היום, מבחינתו יתפלל ערבית,
הוא יכול לאכול כבר.
זה היחיד מתפלל לענינו, וכן חתן יתפלל לענינו קודם שייכנס לחופה,
ואז יוכל לשתות בכושר ברכה.
אבל מי שמטענה מיוז בתמוז עד תשע באב,
יש כאלה שמטענים שלושה שבועות,
צריך להשלים, אף אגב שאינו צריך קבלה.
ובכן מי שאינו מטענה כל עשרת אמת שברק, הוא מטענה יום או יומיים בעת קבלה והשלמה,
באי קבלה והשלמה.
זאת אומרת, צריך לקבל ולהשלים. למה? כי יש לנו כלל שאומר
שמי שלא קיבל על עצמו תענית במנחה שלפני לא נחשב תענית.
תענית יחיד, לא תענית שגזרו לה רבים.
תענית יחיד.
ונראה לי אומר הרמב״ד דווקא בסתם, אבל אם יתנה
שלא להשלים, הרשות בידו.
למה?
כי יום וחצי יום תענית זה נחשב כתענית.
זה לא עדיף, נשאר תענית,
שגם אם בן אדם פתאום
אבל אני לא יכול לגמור את התענית, לפחות אני אתענה חצי.
זה עובד.
דרך אגב, יש לנו רעייה גם בהלכות שבת, שאסור להתחיל סעודת שבת אחרי חצות היום, כדי שלא יהיה חצי יום בתענית.
אותו דבר בראש השנה.
טוב, סעיף ג',
יחיד שקיבל עליו תענית סתם בערב שבת,
צריך להתענות את קצת הכוכבים.
אם לא שפירש בשעת קבלת התענית, אז שישלימו הציבור את תפילתם.
טוב, איפה שהם יוצאו, הם משלימים את תפילתם לפני השקיעה, ויש מקומות שהציבור משלימים את תפילתם
שעה אחרי צאת הכוכבים, או רק בצאת הכוכבים יוצא בבואי כלה. על זה לא דיברנו.
בעזרת השם, שנזכה תמיד להיות בשמחה, בברכה.
לא נזדקק לתעניות.
כן, אין צדק בארץ יעשה טוב ולא יחטא, פתאום מישהו נזכר שלוש פעם איזשהו דבר?
יכול להיות שיש. בפרט אבל בארץ ישראל, שאנחנו אומרים שהגופות חלשים,
לא צריך לגזור על עצמו תעניות סתם. מי שרוצה להתענות, שיתקשר קודם.
לא ברור שכדאי להתענות. יש תעניות מסוג אחר, יותר טובות.
כל טוב. שלום.
