שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
מסיימים היום את סימן תקנט מנגד תשעה באב,
סעיפים ט' וי' ותקס',
נושא של כל השנה,
זכר לחורבן.
נתחיל,
סעיף א'.
אומר השולחן ערוך תקנט סעיף ט',
תשעה באב שלחל להיות בשבת ונדחל יום ראשון.
בעל ברית
מתפלל מנחה בעוד היום גדול,
סליחה גדולה,
ורוחץ, ואינו משלים תעניתו, לפי שיום טוב שלו הוא.
אז בוודאי, גם יכול לשתות את היין.
י.
נוהגים שלא לשחוט ושלא להכין צורכי סעודה עד אחר חצות.
הולכים על הקברות, מיד שולחים לבית הכנסת, ממהרה, מת ותישאר באב, אין אומרים צידוק הדין.
כמו שלא אומרים, וימים שלא אומרים בהם תחנות.
שימו לב לכמה דברים. קודם כל לא שוחטים ולא מכינים צורכי סעודה, אלא עד חצות.
ופה זו שאלה שאני תמיד שואל אותה.
אם בכל מקרה אומרים שלא אוכלים בשר אלא רק עד למחרת בצהריים או שכאלה עד אחרי הצהריים,
אז מה עכשיו לשחוט?
לצורך מה?
ואם זה לפי מה שהבנו בשולחן ערוך, כשתשעה באב נדחה,
אז אנחנו אומרים שזה בעשירי ובעשירי בערב אפשר לאכול, אז כמובן שזה לא לפי הרמה, כי הרמה אמר שמוצאי תשעה באב, עשירי באב,
כשיטענו בעשירי באב גם לא אוכלים בשר.
השאלה היא למה שוחטים. טוב,
הולכים לקברות, זה כדי להצטער,
ולכן אמרנו לא הולכים בכנופיה, לא הולכים עם חברים שספרו סיפורים בדרך
ואפילו סיפורי צדיקים,
משמחים את הלב.
הלכת, מה שנקרא, בראש מורכן.
סימן תקסה סעיף א', נתחיל אותו היום.
מי שחרב בית המקדש, תקנו חכמים שהיו באותו הדור,
שאין בונים לעולם בניין מסויד ומחויר כבניין המלכים, אלא תחביתו ביתית
ושד בשיד ומשאר מקום עמל עמה כנגד הפתח ולא שיד.
ולוקח חצר מסוידת ומכוירת, הרי זה בחזקתיו,
והם חייבים אותו לקלוף בקטלים.
עוד פעם, אני אדגיש שזה בחוץ לארץ.
אדם שבונה בית לא צובע את הבית הכל באחדות,
בניתי ערמון, בני ביתך.
בני ביתך כבתחילה, יש פרויקטים, בני ביתך.
תמיד מול הפתח,
מול הכניסה לבית,
שכל מי שנכנס יראה חורבן בית המקדש.
אמה על המה, חצי מטר על חצי מטר,
בלי טיח ובלי צבע.
אדם שכבר קנה
הם רצו לבוא ולגלף, לגלח את כל הטיח.
אבל כשהוא רוצה לצבוע,
שישאיר מקום לא צבוע, שיראו שזה לא צבוע.
בארץ ישראל יש מי שאומר,
שכן מה שארץ ישראל זה חמור יותר, בארץ ישראל אז כן לקלף את הצבע.
על אף שהוא קנה בית כבר שהוא מושלם, קנה מהקבלן, לא השאיר לו אמה על אמה,
שיעשה את זה.
כדאי הוא בית אלוקינו,
שנלבל בבית, שאנחנו מתאבלים עליו, שבעזרת השם נזכה לראות
בבניין.
כל טוב ושלום.
