שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמעט יום ביומו,
מתקדמים בהלכות העינויים של תשעה באב, סימן תקנד,
נעמד היום סעיפים ו, ז וח.
בסעיף ו אומר על שולחן ערוך,
קודם דיברנו על עוברות ומניקות.
חיה,
שצריכות להשלים את התענית.
חיה, מה זה חיה? יולדת.
כל שלושים יום.
וכן חולה שהוא צריך לאכול, אין צריכים עומד.
זאת אומרת, זה הבדל מיום הכיפורים.
חיה, כל שלושים יום ראשונים אחרי הלידה,
לא צריך עומד,
תאכלי וזהו זה.
אלא מאכילים אותו מיד.
ובמקום חולי גם חולה, ובמקום חולי לא גזרו רבנה. קריאה שזה דין די רבנה, ובמקום חולי לא גזרו.
מי היו נוהגים להתענות? כל זמן שאין להם צער גדול, שהיה לחוש לסכנה, והמקל לא הפסיד.
זאת אומרת, חולים,
מה הגיעים להתענות, אבל מי שהקל ולא התענה,
לא הפסיד.
סעיף ז', רחיצה אסורה בתשעה ואב, בין בחמין בין בצונן.
דיברנו השבוע שחל בו, דיברנו על תשעת הימים. עכשיו, תשעה באב אצפור שום רחיצה.
אפילו לראשית אצבע במים אסור.
טוב, בבוקר, אז עד קצת האצבעות כאן.
נטלי בידיים לנטילה של בוקר.
סעיף ח', טבילה של מצווה בזמנה מותרת. אבל בזמן הזה אין טבילה בזמנה.
ככה לא תטבול, וכן נהגו.
ערב תשעה באב,
מקוואות סגורים. אין דבר כזה.
ליל יום הכיפורים וליל תשעה באב מקברות זורים,
אין טבילה בתשעה באב.
זאת השם
שנזכה לטבול כדי לעלות,
להיות בבית המקדש עם עפר פרה,
כל מה שנלווה וזאת השם בבואה בימינו.
