אנחנו שוב בהלכה יומית, כי מובדי היום ביומו, מסיימים היום את סימן תקנא העוסק בענייני שלושת השבועות, שבוע של חברות תשעה באב.
נלמד סעיפים י״ז וי״ח ונתחיל את סימן תקנב את דיני ערב תשעה באב. ערב תשעה באב זה הלכות, זה לא מנגים.
תשים לב.
טוב, עובר לנו על שולחן ערוך בתקנא סעיף י״ז.
טוב להיזהר ולומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש,
אבל על פדיון הבן אומר ולא יחמיץ המצווה.
אמר הרמה, וכן בפרי שלא יימצא אחר תשעה באב, מותר לברך ולאכלו בין המצרים.
מכאן הודעה רבה לאורה הייתה,
קנו את כל הפירות החדשים שאתם רוצים לפני שלושת השבועות.
ומה שלא היה לפני שלושת השבועות,
בתנאי הקירור שלנו היום, אפשר גם למצוא אחרי תשעה באב.
כדאי הוא בית מקדשנו, לא לומר שהכירנו שלושה שבועות,
אפילו שמישהו פתאום ראה משהו חדש.
נכון, צריכים.
אדם צריך
אפילו לקמץ כדי לאכול כל פרי חדש, עתיד אדם ליתן את הדין לכל פרי שהוא קיבל, היה לו על שולחנו רעב ולא אכל, צריך ליהנות מהעולם הזה שנתן לו הקדוש ברוך הוא.
אבל בתקופה הזאת בית מקדשנו חרב,
אנחנו נמצאים בלשון העם בקנטים.
כן, מה שאתה רוצה לפני ומה שלא היה לפני יהיה גם אחרי.
בעזרת השם, שנזכר שתמיד יהיה לנו ברכה,
שפע בבית, סעיף יח,
צריך להיזהר מי״ז בתמוז התשעה באב,
שלא ללכת יחידים ארבע שעות עד תשע שעות,
משום שבהם כתב מרירי שולט
ולא יכו התלמידים בימים ההם. שימו לב לדבר הזה, אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה לעם ישראל.
כשאין לנו את השגחת הבורא בצורה הבריאה שלנו, הווי אומר של בניין,
של בית המקדש, של גאולת עם ישראל,
אז הטבע שולט, ואם טבע שולט יש אסטרונומיה,
ואם יש אסטרונומיה אז היא הופכת גם לאסטרולוגיה,
שאנחנו נגד הדבר הזה כל השנה כולה.
יש פה תקופה קשה, כתב מריבי שולט, מהלך של כוכבים,
באיזשהו זמן, מבנה של כוכבים, יותר נכון,
שהוא שולט מי״ז בית עמוז עד תשעה באב.
בתקופה הזאת לא טוב ללכת בצורה כזאת, כי אנחנו,
אומנם עם ישראל אין להם מזל, אבל בתקופה הזאת, אם לא היה מזל והיינו מעל המזל,
אז היינו נראים קצת יותר טוב.
כן, ולא יכו התלמידים בימים ההם, כנראה שבגלל זה יש חופש,
ואין עניין של להכות את התלמידים,
ולדורנו, אם נאמר,
יכו התלמידים,
אז אם בזמן הגמרא שלא יכו הרבנים את התלמידים,
עכשיו זה לא יכו התלמידים את המורים,
וכנראה בגלל זה יש חופש בזמן הזה, ושלא ינסו לקצר את החופש, כי זה זמן בעייתי,
יכולים להתקל פה בכל מיני דברים, שיצאו למקומות,
ילדים קטנים.
צריכים גם להינפש,
בעזרת השם, שנזכה לגבולה שלמה,
סעיף א' תקנב,
ערב תשעה באב,
ושים לב, הלכה,
עד עכשיו המנהגים,
לא יאכל אדם בסעודה מפסקת שאוכלה אחר חצות בשר ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילים.
מה החידוש?
פטרנו אותו כבר.
אם בתשעת הימים, בשבוע שחלבו תשעה באב, יש כאלה מי׳ז בתמוז, לא אוכלים בשר
ולא שותים יין, מנהג,
אבל בערב תשעה באב וסעודה מפסקת שאוכלת אותה אחר חצות, יש איסור ברור,
זה לא מנהג.
לכן צריך לכתוב פה לא יאכל בשר
ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילים.
תימנים שאין להם מנהגים,
אז הם,
על פי הדין, זה מה שהם עושים.
באותו יום לא אוכלים בשר.
אומר הרמב״ם, ואף משקים אחרים ממעט בשתייתם ממה שרגיל לשתות,
וכן לא יאכל לאחר סעודתו צנון ומליח, דברים שנוהג מים בשאר פעמים, כדי שיתנהג בפרישות.
סעודה מפסקת זה סעודה, מה שנקרא,
על הפנים.
משהו אחד, תבשיל אחד,
יש כאלה שאוכלים ביצה קשה, יש כאלה שאוכלים
כשהם לא אוכלים בסעודה מפסקת, דבר אחד ברור, לא אוכלים שני תבשילים.
כמובן שלא אוכלים בשר ולא שותים יין, אין שאלה בכלל, שנזכה לגאולה שלמה, כל טוב שלו.
