שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, מתקדמים
כמדיום ביומו,
בקביעות עתים לתורה,
סימן תקנא,
דיני שבוע שחל בו תשעה באב.
נלמד היום סעיפים יד,
טו וטז.
אומר השולחן ערוך
בסעיף יד, על סמך מה שראינו לפני כן,
שלא מסתפרים,
אומר השולחן ערוך בסעיף יד,
אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבש כסותם
בשבת שחל תשעה ביוב להיות בתוכה.
זאת אומרת,
אם אנחנו אוסרים בשבוע שחל בתשעה באב לעשות איזה שהן פעולות, גם לקטנים אסור.
כמובן שאם יש תינוקות עם בגדים מלוכלכים, צועק, כמו שפעם היה חיתולים, דברים כאלה אי אפשר להחזיק.
גם בכל המועד אנחנו מתירים.
בסדר, הפוך בדיוק, זה שמחה וזה עבד.
אין ברירה, כמו חומר הרמה, מי בגדים שלפפים בהם הקטנים לגמרי, שמוצאים בהם רעי ומשתינים בהם? אני בוודאי שער משרה שערים.
ואפילו בגדי שאר קטנים נוהגים להקל
במקרה ואין ברירה.
אבל השבוע שחל בו תשעה באב,
זה שיטת של שולחן ערוך, תשעה ימים,
תשעת הימים לשיטת הרמה,
לא מחפשים גם לקטנים.
וכמו שאמרנו כבר,
הזכרנו את זה,
שמה שיוצא מהשולחן ערוך, שאם חל תשעה באב בשבת ודוחים אותו ביום ראשון שאחר כך,
אין שבוע שחל בו תשעה באב. מה שנוהגים תשעה ימים, כמובן שזה חל.
סעיף טו אומר השולחן ערוך,
מי שדחפו אבלות של מת בשל שבת זור
והכביא את שערו,
לא עברו שלושה ימים, 30 יום,
אלא הכביא את שערו, מקל בתער אבל לא במספריים.
הוא מכבס כסותו במים,
אבל לא בנתר ובכול.
זאת אומרת, להכניס את הבגדים למים, להוציא אותם, שטיפה יתרעננו מהזיעה.
אבלות, הוא ישב שבעה, או למנהג שלו מחפשים 30 יום.
אנחנו נוהגים אחרי שבוע כבר לכבס,
שלא נצטרך לנהוג.
בכל מקרה,
אפשר לכבש בכלילות, היא לא כביסה מלאה.
סעיף טז אומר השולחן ערוך, יש נוהגים שלא ללחוץ מראש חודש,
ויש אין נמנעים אלא בשבת זו,
ויש מטענים מי ז בתמוז עד תשעה באב,
או יושב בשמו.
זאת אומרת, אומר לנו הרמה, יש נוהגים שלא ללחוץ מראש חודש, ויש אין נמנעים אלא בשבת זו.
זאת אומרת, יש ויש, הלכה כי יש בתרא.
יוצא לפי השולחן ערוך, שבשבוע השולחן של תשעה באב לא מתרחצים.
מתרחצים.
יש כאלה מראש חודש
לא מתרחצים.
ויש כאלה שמטענים, אם זהב בתמוז ועד תשעה באב.
כל יום מטענים ביום, אוכלים בלילה.
אומר הרמה,
לצורך מצווה מותר. מה לצורך מצווה מותר?
להתרחץ. ולכן נידה רוחצת וטובלת.
ואפילו אם טובלת ליל עשרה באב,
זאת אומרת מוצא את תשעה באב, מותר לה ללחוץ בערב תשעה באב. אם אי אפשר ללחוץ זה ליל עשרה.
והיום אפשר בליל עשרה.
ונראה שאוהדין אישה לובשת לבנים יכולה ללחוץ מעט כדרכה בשרשנה, הואיל ואינה עושה לתענוג ולצורך מצווה.
ונוהגים שלא ללחוץ אפילו בצונן בראש חודש ואילך. תראו איך מחמיר הרבה,
אירופה.
ואפילו בערב שבת שחזון אסור ללחוץ כי אם ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן.
יש מקלים וחפיפת הראש בחמן למי שרגיל וכך כל שבת.
בסדר, בואו הלכה למעשה מבחינתנו היום,
כיוון שבארץ ישראל
ימים חמים,
כמו שרואים היום, אני כבר הגעתי לפה מזיעה.
וזה לא שיא החום, יש עמים יותר חמים.
וכל מה שאנשים מתקלחים זה לא בשביל תענוג, אלא כדי להוריד את הזיעה,
ואהבת לרעך כמוך,
שזה יהיה בעיה של ערכות לא נעימים, על אף שיש אפשרות לקנות בסופר מגבונים ודיאודורנט.
בכל זאת, מוחצים כדי להיות נקיים,
לא להזיע ולקבל פצעים, אפשר.
כן, יש כאלו שמחמירים,
לעשות את זה בצונן, או יותר בצונן מהרגיל.
ברור שזה לא לטענוג.
אלה דברים שמקילים בארצות החמות.
ארץ ישראל נחשבת כארץ חמה.
בעזרת השם, שלא נצטרך כל ההלכות האלה, אנחנו לומדים,
לומדים.
בעזרת השם, השנה כבר
הנושא יהיה פטור.
כל טוב,
גאולה שלמה, בניין בית המקדש.
שלום.
