שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כי הם ידינו ביומו.
סימן תקנ סעיפים ג' ד',
ובתקנא סעיף א',
זה מה שאנחנו לומדים היום.
התחלנו לראות את ענייני תשעה באב.
תקנ סעיף ג', אומר השולחן ערוך, כל ארבע העצומות הללו ימחלו להיות בשבת, נדחים לאחר שבת.
הופה, הופה, זה לא מדויק.
למה? כי אם עשרה וטבת...
אה, נכון. סליחה.
מדויק.
כל ארבע העצומות הללו ימחלו להיות בשבת,
נדחים לאחר השבת.
ואם חלו בערב שבת, הנה, זה בדיוק הדיוק שרצינו,
קוראים בשחרית ומנחה והיכל.
אם יש חופה ביום התענית בערב שבת, נוהגים להתפלל מנחה ולקרוב ההיכל, ואחר כך עושים בחופה.
ובאמת מה שקורה זה שאין דבר כזה שיהיה לנו תעניות ביום שישי,
חוץ מעשרה בטבת.
תענית בשבת ודוחים ליום ראשון, קורה לתשעה באב,
תשנח, תשנט, כן, זה אפשרי.
אבל אז דוחים,
אבל תענית ביום שישי רק עשרה בתיבט ומשלימים את התענית, מחלוקת גדולה.
סעיף ד' אומר שחורן ערוך בשבת קודם לצום, מכריז שליח ציבור הצום, חוץ מתושעה באב וצום הכיפורים
וצום פורים. זאת אומרת, תענית אסתר. וסימנם, אכף עליו פיהו.
מה זה אכף?
אב,
כיפור, פורים.
לא מכריזים.
שאר התעניות מכריזים ספרדים.
אומר אמר מנהגי האשכננים שלא יכריז שום אחד מהם.
לא מכריזים.
צום זה וזה יהיה
ביום זה וזה, כמו החרדת ראשו יש להבדיל, כן? אשכנזים לא נהרגים, ספרדים נהגו בזה.
ת׳קא ס׳א אומר השולחן ערוך,
משנכנס אב ממעטים בשמחה, אני מדגיש תמיד ממעטים,
לא מפסיקים,
אדר מרבים, כל השנה שמחים.
ובר ישראל דעית לדינא בעד הנוכרי,
לשתי מטמני דרעי המזלג.
לא להתעסק
עם גוי בחודש אב.
אומר הרמב״ם, מילה שהיא מראש חודש עד תשעה באב, נוהגים שעמואל
ובעל הברית ואבי הבן לובשים בגדי שבת.
אבל בלבב הכי אסור.
אפילו בשבת של חזון אינו מחליפים ללבוש בגדי שבת,
אבל נוהגים שכן היום.
כי אם הקטונת לבד, אבל פורסים פרוכת של שבת.
אם לא שירדת שבעה באב בשבת ונדחה, כמו תשע״ט תשע״ח,
שאז אין פה סיפר ארוכת של שבת. ומי שיש לו ניסויים בשבת נחמו, מותר ללבוש בגדי שבת, בשבת של חזון.
ואנחנו רגילים שבשבת, פה בארץ ישראל, רגילים גם האשכנזים,
כן, שבשבת מתנהגים
כמו שבת.
בעזרת השם שיזכה אותנו הקדוש ברוך הוא,
שהפכו לנו הימים האלה לששון ולשמחה,
לברכה, לגאולה שלמה, והאמת והשלום אהבו.
קולטו שלום.
