שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בסימן תקמ״ח,
יחסית ארוך,
נלמד היום סעיפים י', יא' וייב'.
דיני אבלות.
תקמ״ח, סעיף י', אומר השולחן ערוך,
ימחל אחד מימי האבלות, חוץ מהשביעי,
בערב הרגל מותר לכבס,
ולא ילבשנו עד הלילה.
וטוב להיזהר מלכבס עד אחר חצות, כדי שיהיה ניכר שהם פני הרגל ולכבס.
אבל לרחוץ אסור עד הלילה. מה הקו עד הלילה? סמוך לחשיכה. יש מתירים לרחוץ לאחר תפילת המלכה, סמוך לחשיכה. הנה, זה מה שאמרנו.
ולידידה, נוהגים איסור רחיצה כל שלושים, לא בסוף שבעה.
אומר הרמא, שלושים יום לא מתרחצים,
לא יודע מי מחזיק מעמד בזה.
אסור לרחוץ, שדה הרגל לא מבטלנו לו על גזירת שבעה. ואוהדין עניין כיבוס, במקום שנוהגים איסור כיבוס כל שלושים.
אנחנו לא נוהגים, נוהגים להתרחץ, לכבש, אחרי שבעה.
סעיף יא, ראש השנה ויום הכיפורים חשיבי כרגלים לבטל האבלות.
גם ראש השנה וגם יום כיפור, אפילו שזה לא אחד משלושה רגלים,
זה נחשב רגל לבטל אבלות.
חגים אחרים דה רבנן לא מבטלים אבלות.
סעיף יב,
נהג שעה אחת לפני הפסח, אותה שעה חשובה כשבעה.
שמונת ימי הפסח אחרי 15,
וצאנו שבעת ימי הפסח הזה 14,
ומשלים עליהם עוד 15,
שישה עשר, בעצם משלמים עוד שישה עשר, יפה, עזרת השם שנזכה לשמוח ברגלים, כל טוב שלך.
