שלום, אנחנו בהלכה יומית,
משתדלים לקבוע עיתים לתורה,
שלא השלים היום,
אתמול, השלים פעמיים,
אבל אני קשה קביעות, כי אנחנו ברוך השם מתקדמים.
סימן תקמ״ח היום,
דיני אבלות בחול המועד. עד עכשיו זה הנושא של קבורה ומנהגי הקבורה,
עכשיו זה האבלות עצמה.
סעיפים א', ב', ג', עומר לשולחן הרוח,
הקובר את מתו בתוך הרגל,
ואומר בחול המועד,
לא חולה עליו אבלות ברגל,
אלא לאחר הרגל מתחילים לבנות שבעה ונוהג בהם אבלות.
הוא מונע שלושים מיום הקבורה ונוהג בשאר השלושים
ככל גזירת שלושים.
זאת אומרת, ענייני שלושים לפי יום הקבורה.
תמיד איך אומרים הכול לפי יום הקבורה, כי מהקבורה בעצם מתחילה האבלות,
רק שאי אפשר לשבת ברגל.
ולכן נכנסים אל האבל בכל המועד כדי לדבר איתו בענייני אבלות,
אבל לשבת בפרסיה,
לבוש בגד קרוע,
בלי נעליים, זה דברים שלא עושים אותם במועד,
אלא כל הישיבה עם הנלווה אליה בפרהסיה,
זה נעשה לאחר המועד.
אבל בתוך חול המועד יש לו דיני אבלות שבצנעה, כמו בשבת.
סעיף ב',
במקומות שעושים שני ימים טובים,
יום טוב שני של גלויות,
הוא מונה השבעה מיום טוב שני האחרון.
אף על פי שאינו נוהג באבלות, ראוי למדבריהם, הוא עולה לו מן המניין.
הוא מונה מאחריו שישה ימים בלבד.
זה מה שקרה השנה, שנת תשעט, תשעט.
שביעי של פסח
היה ביום שישי,
איסרו חג היה בשבת.
ממתי אני מונה את השבעה הימים עד שיקומו מהשבעה?
משבת.
אבל רגע, בשבת לא ישבו שבעה, זה נמשך כמו יום טוב
שביעי של פסח.
לא, אבל כמו שיכול להיות,
זה נמנע מחלק מהשבעה, אז היום הראשון
היה יום שבת, וממילא ביום שישי בבוקר קמו מהשבעה.
סעיף ג',
אוי, סליחה, רמה,
אם יום שני שראש השנה עולה למניין שבעה,
היום ביורי דעה, סימן שצדיטת, סעיף יג' בהגהות, זה בדיוק כמו שאמרנו,
יום שני שראש השנה זה יומיים,
יום האריכתא, זה סיפור אחר, זה לא עולה, אבל
שבת איסרו חג בארץ ישראל, זה עולה.
סעיף ג', הקובר את מתו ביום טוב שני של גלויות,
שהוא יום טוב האחרון,
שמיני,
או ביום טוב שני של הצוות,
כן, שזה יום טוב שני של גלויות, נוהג בו אבלות, אם הוא היה אותו היום, יום מיטה או קבורה.
הואיל ויום טוב שני בדבריהם, ואבלו את יום ראשון של תורה,
ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה.
אבל אם קבעו אותו ביום טוב שני של ראש השנה,
שזה כבר תקנה לארץ ישראל,
אינו נוהג בו אבלות, ששניהם כיום ארוך אחד.
אומר הרמה, ויש חולקים, זה סביר עליה שאין נוהג אבלות בשום יום טוב שני, וכן מנהג פשוט ואין לשנות.
זאת אומרת, אומר הרמה שיום טוב שני של גלויות מתייחסים אליו כמו יום טוב ראשון ולא מונעים אותו.
אבל אמרנו שלפי מה שיוצא בסעיף הקודם, מונעים. בעזרת השם, שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לשמוח בשמחת החג, לא יהיה לנו לא צער, לא אבלות בחג וגם לא אחר כך.
בעזרת השם נזכה לגאולה שלמה. כל טוב שלום.
