שלום, אנחנו בהלכה יומית, קביעות עתים לתורה,
איך מתקדמים, ברוך השם,
מסיימים היום את סימן תקמ״א,
545,
סעיף יא,
ובתקמ״ו נלמד את סעיפים א' וב'.
טוב,
תקמ״א, סעיף יא, אומר השולחן ערוך,
מותר לקבול בשביל חובותיו בכל המועד.
במילים אחרות, מותר, אם אתה רואה איזה מישהו שאתה יכול לקחת ממנו חוב שהוא כבר
חייב לך איזה זמן, לא שילם,
אתה יכול להגיש את ה... כמובן, במשך אחרי המועד. אם זה לא דבר שונה, אפשר בחול המועד.
טוב, עד כאן נושא כספים, דברים של שטרות, כתיבה, בחול המועד. מכאן, אירוסים ונישואים בחול המועד.
אנחנו יודעים שלחול מועד זה חלק מחג,
זה זמן של שמחה.
נו, אז אם יש שמחה, למה לא להוסיף עוד שמחה?
למה לא לעשות אירוסים, למה לא לעשות נישואים בחול המועד?
יש כאלה שאומר, אין מערבים שמחה ושמחה.
אתם יודעים,
לפעמים יש אנשים שמתעלקים עלינו. מה פירוש?
עושים לנו יום הולדת ביום העצמאות.
יום הולדת בלג בעומר. תן לי את לג בעומר ללג בעומר, ותן לי את יום העצמאות ליום העצמאות. מה אתה מכניס שם דברים נוספים? כל יום יש את השמחה שלו, את המיוחדות ואת
הקדושה של אותו יום.
לא להרבב שמחה ושמחה.
זה מה שכתוב.
סימן תק מו סעיף, א' אומר השולחן ערוך, אין נושאים נשים במועד.
לא בתולות, ולא אלמנות, ולא מייבנים.
הוא מותר להארס, ובלבד שלא יעשו סעודת אירוסים.
הארוס בבית ארוסתו בשעת אירוסים.
אתם מבינים?
סעודה היא סעודה של חג, סעודה של חול המועד.
צריך להרבות בסעודות, לא דברים אחרים.
הוא מותר לעשות ריקודים ומחולות.
למה לא? שמחה.
ולעשות סעודת הארוס עם מרעיו שלא בבית ארוסתו,
איך אומרים? מסיבת רווקים,
וכן לסעוד הארוס בבית ארוסתו שלא בשעת הארוסים, מותר.
אבל אם יש איזושהי שמחה והיא גם סעודה,
זה מאפיל על שמחת החג.
מה פתאום?
שמחת החג זה הדבר הראשון.
סעיף ב' אומר על שולחן ערוך,
מותר להחזיר גרושתו מן הנישואים.
זאת אומרת, אדם שגירש את אשתו ועכשיו הוא מקיים את המצווה,
להחזיר גרושתו אפשר.
איך אמרנו לפני כמה ימים?
להחזיר גרושתו זה לא כל כך שמחה גדולה,
אז אפשר לעשות את זה גם במועד.
זה לא מאפיל על המועד.
דברים אחרים, כנראה שכן. בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך עם הנושא.
כל טוב, שלום.
