שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
סימן תקמ״ה, דיני כתיבה בחול המועד.
נלמד היום סעיפים ח׳, ט׳ וי׳.
אומר לנו השולחן ערוך בסעיף ח׳. מי ששלחו לשאול ממנו שאלה
ואין השליח רוצה להתעכב עד אחר המועד, מותר לקוטבה.
החל מותר לעתיקה, פני שחשוב דבר העבד.
למה? כדי שיהיה לו מה אני עניתי, שלא יזייפו אחר כך.
כן, הרב בא לשאול את השאלה אפילו.
רוצים לנסוח חזרה לחו״ל, יש לו טיסה, תכתוב.
סעיף ט', אומר השולחן ערוך, ואם שמע הדבר חידוש,
יש לו פתאום איזה חידוש גדול בדברי תורה,
מותר לכותבו כדי שלא ישכח.
לכן אם ראה ספר מחודש מותר לעתיקו, אם לא ימצא לעתיקו לאחר המועד.
טוב, אז זה הוא מצלם בסמארטפון.
סעיף י', אומר השולחן ערוך, דנים בין דינים אמנות בין דיני נפשות, ומשמטין ומכין למי שלא קיבל עליו הדין.
בסדר, מותר.
הוא אומר לנו למטה המשנה עבורה, ועכשיו נידונים דינים אלו על פי חוקי המדינה.
לא, מה לעשות, בגלות יש חוקי מדינה שהם לא חוקי התורה, אז
בסדר, בעזרת השם
יגיע וידונו לפי
השולחן ערוך גם בחול המועד. אז זקנים השופטים, לא היה להם חופש בחול המועד.
בשביל זה הם לא רוצים שיהיה דיני התורה.
טוב,
בעזרת השם אנחנו נזכה.
כל טוב, שלום.