שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, סימן תקלט,
אילו דברים מותר לעשות בחול המועד?
נאמר דיון בסעיפים ג', ד' ו-ה'.
סעיף ג' אומר על שולחן ערוך,
מכר לחברו פרקמטיה קודם מועד.
כל מיני מיטלטלים, סחורה.
זה מישהו שאוסר לטבוע דמיה במועד.
זאת אומרת, נתנו סחורה למישהו,
תביא אחר כך, האם מותר לעשות סיבוב בחול המועד לטבוע כספים?
אלא אם כן נהיה לוקח אדם שאינו מצוי במקום המוכר ונזדמן לו בחול המועד,
כי אחר כך לא תמצא אותו.
זה עבד כדבר עבד.
ולי נראה,
אומר מרן,
שכן מה שזקף עליו המעות בחובו קודם המועד, אבל כהלוואה
מותר לקבול דמינו בחול המועד אפילו אדם שמצוי במקום המוכר, כי יש הבדל בין הלוואה לבין מסחר.
וכן מותר לקבול במשפט בשביל חובותיו המותרים לתבוע.
וכן מותר לעשות סקיפה עם חובותיו במועד כדי להבטיחן.
לכל זה בכלל דבר עבד ומותר.
זאת אומרת, ברגע שאני עושה איזושהי פעולה שהיא מבטיחה לי את קבלת התשלום
בלי שאני אנזק,
אפשר גם בחול המועד. סעיף ד',
אם יש לו סחורה,
שאם לא יבקרנה עתה יפסיד מהקרן.
הנה, זה הבסיס שמדברים עליו כבר שלושה סימנים.
מותר למוחה.
אבל אם לא יפסיד מהקרן, לא.
ומכל מקום, נו בעניין שאם יבקרנה עתה יהיו לו
מעות ברווח ויוציא יותר לשמחת יום טוב, ממילא זה יוצא שזה צורך יום טוב,
מותר למכור.
ונראה לי שלא נאמרו דברים הללו למי שיש לו מעות מועטים, וחס עליהם מלהוציא כל כך לשמחת יום טוב.
ולא היה לו מעות ברווח, היה מוציא יותר.
אבל מי שיש לו מעות ברווח להוציא לשמחת יום טוב, וככל אשר יתאווה, ואין בדעתו להוציא כל כך, לא יתבוא למכור כדי שיוציא יותר.
אתה כבר בכל מקרה קונה הכול,
זוכר לך שדה אבות, אבל
לא, לא היית עושה יותר. אז מה עכשיו אתה הולך להרוויח עוד יותר? לא על זה דיברנו.
סעיף ה',
אומר השולחן ערוך, אם הוא דבר שאינו מצוי תמיד לאחר המועד,
כגון ספינות, או שיירות שבאות, או שהם מבקשים לצאת,
או מכרו בזול, או לקחו ביוקר, מותר לקנות ולמכור, אפילו שלא לצורך תוש מישור,
אלא לעשות סחורה ולהשתכר.
למה? כי זה מקומי, זה זמני, יותר נכון,
ובזמן אחר זה לא יהיה.
ואוהדים לירידים הקבועים מזמן לזמן,
אפילו מעיר לעיר מותר לנסוע בחיי גמלה, אבל מקומות שיש להם יום השוק, יום אחד בשבוע,
אין להם מותר למכור ולקנות ביום השוק שבתוך המועד, שזה דבר עבד.
שאם אינו נמכור ביום השוק שבתוך המועד, ימכר ביום השוק שאחר המועד.
אבל אם זה ירקות,
אם עכשיו לא תמכור את העגבניות,
בשבוע הבא לא תוכל למכור, אם לא תמכור עכשיו את התותים,
בשבוע הבא כבר לא יהיה לך תותים למכור, יהיה לך מיץ תותים,
אם זה שווה יותר או פחות זה סיפור אחר.
בכל מקרה אין מה לעשות, זה דבר העבד, אפשר לומר המה ותגר
שקונה מזה ומוכר לזה, וחוזר וקונה ומוכר, ומותר דבר העבד.
זה בעצם כל פרנסתו, בלי זה אין לו מה לאכול, זה מותר.
מחר נמשיך, כל טוב, שלום.
