שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית.
היום הבאתי איתי שני ספרים.
אנחנו מסיימים את סעיף ד'
של סימן תקכט,
שזה סיור עם חלק ה' של המשנה בווער, ובעזרת השם
מסיימים את הלכות יום טוב,
ומתחילים, בעזרת השם, סימן תקל שזה הלכות חול המועד.
אז היום נלמד תקכט סעיף ד',
תקל סעיף א' סעיף אחד,
ותקל א' את הסעיף הראשון.
בקיצור, שמחה משולשת.
גם מסיימים הלכות יום טוב, גם מתחילים הלכות חול המועד,
וגם לומדים שלושה סעיפים בשלושה סימנים.
ברוך השם,
שנזכה רק
לסיים חלק ו',
כל שולחן ערוך אור החיים, בעזרת השם.
שישית, כבר עברנו חמש שישיות.
טוב, אומר לנו השולחן ערוך בתקכט סעיף ד',
חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים. אנחנו עסוקים בשמחת יום טוב,
שמחת חול המועד,
שמחה שלא תהיה עוללות.
כשיש שמחה אנשים לפעמים מתפרקים.
אומר השולחן ערוך, חייבים בית דין,
רשויות השלטון,
להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו משוטטים ומחפשים בגינות ובפרדסים ועל הנערות.
שלא יתקבצו שם לאכול לשתות אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה.
וכן יזהירו בדבר זה לכל עם,
שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ולא ימשכו ביין,
שהם יבואו לידי עבירה.
אלא יהיו כולם קדושים.
שמים לב, שמחה-שמחה, בשר, יין.
רבותינו, קונטרול.
אין אפוטרופוס לאריות.
צריך מאוד מאוד זהירות.
וכמובן, אף אחד לא יכול להגיד,
לי זה לא יקרה.
שמא יקרה.
כמה אנשים גדולים נופלים?
כמה אנשים גדולים צריכים שמירה? כולם צריכים שמירה.
בכל תחום, בכל עניין.
בפרט בתחום הזה, שכשאדם שמח הוא טיפה-טיפה-טיפה
מאבד את שיווי המשקל,
אז יש בעיה של איזון,
באמת צריך עם זהירות.
אז מצווה על בית דין,
מצווה על כל,
איך אומרים, אחראי על קהילה,
שהדברים יהיו בצורה נאותה, לא יתערבבו אחד עם השני,
זאת אומרת, אנשים ונשים,
לא להתערבב,
ישבו גברים, ישבו נשים.
בעזרת השם שנזכה,
היה מחננו קדוש.
סיימנו את חלק ה',
אנחנו נמשיך עכשיו וריחוד
חול המועד.
אומר לשולחן ערור, סימן תקל,
חול המועד אסור בקצת מלאכות ומוצה ומותר במקצתן.
אומר הרמה, לפי צורך העניין שהיה נראה לחכמים להתיר.
עשינו את זה בשביל מחלוקת גדולה, לא ניכנס אליה עכשיו.
האם חול המועד, כי זה תרתי דסתרי, זה חול המועד,
האם חול המועד בעצם מותר לעשות בו הכול?
חכמים באו ואסרו קצת,
או שחול המועד זה כמו יום טוב,
אסור לעשות הכול? באו חכמים
והתירו דברים שנוכל להתקיים, שבוע השלם יום טוב זה לא עובד.
שים לב, לשון השולחן הערוך חלום מועד אסור בקצת מלאכות ומותר בקצתן.
זאת אומרת, מלכתחילה הוא אסור והתירו קצת.
ואומר הרמה, לפי צורך העניין, שהם חכמים להתיר.
זאת אומרת, הכל אסור,
בסדר? ואחר כך באו להתיר.
אני יוצא לפי השולחן הערוך,
שאולי חכמים באו ואמרו, קצת אסור, קצת מותר, והכל תקנת חכמים.
ולפי הרמה, הכל לא יהיה אסור, וחכמים היה נראה להם להתיר.
זה סימן תקל. תקל אלף, סעיף אלף.
מצווה לגלח בערב יום טוב.
אדם צריך להיכנס, ראינו לגבי הלבוש,
כן, שביום טוב הבגדים צריכים להיות יותר מכובדים משל שבת,
שישון.
אבל,
ובהמשך לזה, עבר לשולחן ערוך, בדיני גילוי ארוחו למועד,
מצווה לגלח בערב יום טוב.
זאת אומרת,
נכנסים ליום טוב, מסודרים, מאורגנים,
סדר המפקד.
מי זה המפקד? הקדוש ברוך הוא.
אתה בא מלובש, יותר טוב אפילו משבת.
מסודר, מאורגן, מסופר, כמו שצריך.
כבר אני אומר
שהשולחן ערוך אומר גילוח, גילוח זה לא הכוונה
לגלח את הזקן, הכוונה היא להסתפר.
ואז
יש לנו אחר כך את הדיון
מה מותר, מה אסור, זה בעזרת השם מחר.
מחר.
אבל בינתיים ראינו רק לגבי ערב יום טוב, שאדם צריך להגיע ליום טוב
כשהוא מסודר ומאורגן ולא יגיע לשם החרמים מנוול.
כן? יש לו כל מיני הון הרעה כזה, אחד שיצא מהכאלה,
לא כאלה של היום שגלחו אותו, אלא אחד שלא גלחו אותו בדרך כלל,
לא הסתפר שנתיים.
הכל צריך להיות מסודר לכבוד יום טוב. כל טוב שלום.
