שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, קיימדיום ביומו,
סימן תקכו, סעיף יב, הסעיף האחרון,
מדהים האלה שנפטר ביום טוב, ונמשיך אחר כך
את סימן תקכז, שהוא סימן ארוך,
אבל הוא קצת יותר נעים להתעסק איתו.
דיני עירוב תבשילי.
בואו נסיים.
סימן תקכו, סעיף יב, אומר לשולחן ארוך,
כשמת בליל יום טוב שני,
משכימים וקוברים אותו קודם תפילה.
כשמת ביום, קוברים אותו אחר האכילה.
יום טוב, בכל זאת.
ודין צידוק הדין ביום טוב ואין ביור הדייה, סימן ת״א, סעיף ו׳, אנחנו יודעים שגם בחול המועד,
האם שלא אומרים את החנון, אנחנו לא נוהגים להגיד צידוק הדין. טוב,
זה לגבי נפטר.
אנחנו נמצאים בסימן תקכ״ז,
דיני עירוב תבשילין. עירוב תבשילין,
באו חכמים ואמרו שאנחנו צריכים להבדיל בין
קדושה לקדושה.
לכן,
כדי שלא נגיד שמכינים,
זאת אומרת, בבסיס,
כיוון שאסור להכין משבת ליום טוב,
אמרו שנעשה היכר גם מיום טוב לשבת.
מערבים את התבשילים או מערבבים
תבשילים של יום טוב יחד עם שבת,
או שאנחנו עושים הפרדה.
זה בעצם ההסבר, מה אנחנו עושים בעירוב תבשילים.
תקן את חכמים היא שנבדיל בין קדושת יום טוב לקדושת שבת.
ההבדלה הזאת היא יוצרת לנו את המצווה שחכמים תיקנו,
שהיא נקראת עירוב תבשילין. זו מצווה של שאליה ברכה,
זו מצווה שעושים אותה כל פעם שיש לנו יום טוב ולאחר מכן שבת, כשרוצים להכין
מיום טוב לשבת.
ואפילו הגמרא אומרת,
אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, אפילו עירוב תבשילין, דין דה רבנן.
מדוע?
הבדלה בין קדושה גם.
בתוך הקדושות עצמם, רמות הקדושה, אברהם אבינו
הצליח
כליותיו,
מוסר הכליות הפנימי שלו אמר לו שאכן יש הבדל. אין שוויוניות.
בכל דבר יש את ההתאמה שלו, יש את הרמות של הקדושה.
גם בין יום טוב לשבת יש שם ב'.
טוב, אומר השולחן ערוך, תקכז, סעיפים א', ב',
יום טוב שחל להיות בערב שבת, הווי אומר ביום שישי,
לא יבשל בתחילה לצורך שבת בקדירה בפני עצמה.
אבל מבשל הוא כמה קדירות ליום טוב, ואם מותיר, מותיר לשבת.
ועל ידי עירוב מבשל תחילה לשבת.
זה מה שעושה לנו העירוב תמשינים, גורם לנו לאפשרות
לבשל מיום טוב לשבת.
פירוש עניין העירוב הוא שיבשל ויפה מיום טוב לשבת, עם מה שבישל ועפה כבר מערב יום טוב לשבת.
לכן את העירוב תבשילין מניחים בערב יום טוב.
אם יש לנו למשל שביעי של פסח ביום שישי,
אז ביום חמישי אחרי הצהריים מניחים עירוב תבשילין
שהוא כבר מתחיל את הבישולים, שנהיה ניכר לשבת.
או שאם יש לנו ראש השנה חמישי, שישי ואחר כך שבת, העירוב תבשילין מניחים ביום רביעי אחר הצהריים.
טוב, זה בסדר.
בסדר. בערוב דיברתי על נושא של עירוב תבשילי בחוץ לארץ, כי שם יש הרבה הרבה יותר פעמים במקרים, כי יום תבשילי שגרויות
יוצר לנו יותר פעמים של עירוב תבשילי.
אומר הרמה, פירוש עניין העירוב הוא שבשל ויפה מיום טוב לשבת,
אמא שבישול ויפה כבר בערב יום טוב לשם שבת.
ונמצא שלא התחיל מלאכה ביום טוב, אלא רק גמר אותה.
ומותר להניח עירוב זה אפילו ספק חשיכה.
אפילו בין שקיעה לצד הכוכבים,
אפשר לעשות עירוב תבשילים.
עירוב
זה עושים אותו בפת ותבשיל.
ואם לא עשו אלא בתבשיל בלבד, מותר.
זה בעצם העניין, אנחנו לוקחים גם פת, גם תבשיל, שני הדברים שנזקקים, עיקר הסעודה זה לחם
ועונג שבת, עונג יום טוב זה תבשיל, לוקחים פת, לוקחים תבשיל,
ומזה עושים את עירוב התבשילים, ובעזרת השם אנחנו נראה בהמשך
כמה פת, איזה תבשיל, מה לוקחים,
וזה עוד עושים.
אנחנו נראה את הכל כבר מחר.
כל טוב שלום.
