אנחנו בהלכה יומית, כמדיום ביומו,
סימן תקכא, הלכות יום טוב,
מתקדמים, מתקדמים, ברוך השם, נלמד היום
בסימן תקכא סעיף ג',
ובתקכב סעיפים א' וב'.
זה בעצם מה שהיום אנחנו נלמד,
בעזרת השם אנחנו מתקדמים.
בתקכא סעיף ג',
כשראינו אתמול את העניין הזה של האם יש אפשרות לקחת איזה שם,
דברים שלא היה בדעתנו לקחת אותם, למשל,
על פירות שנמצאים על הגג, אם אפשר להוריד אותם
דרך הארובה, דרך הרגילה, נראה כמו יום חול.
כן, אז סעיף ג' אומר, השולחן ערוך, ליתן כלי תחת הדלף,
כדינו בשבת, כך דינו ביום טוב. זאת אומרת, יורד גשם ופתאום מטפטף באיזה מקום.
מותר לתת שם כלי על מנת לאסוף את 100 הגשמים?
כן, לפי מה שאנחנו זוכרים מסימן של ל״ח, אז יש
אפשרות אם משתמשים בזה,
אז אפשר גם כאן
להשתמש. ומה שאסור בהלכות שבת, אסור גם בהלכות יום טוב. טוב,
סימן תקכב, סעיפים א' וב',
אין הסומה יוצא במקלו, ולא הרועה בתלמידו,
בתרמילו, סליחה,
ודין חיגר דינוק ביום טוב כמו בשבת,
העין בסימן שא', סעיף יז'.
אנחנו אמרנו שאוכל נפש מותר.
טלטול, הוצאה מרשות לרשות של אוכל נפש מותר.
מתוך שהותר לצורך, הותר שלא לצורך.
אלא מה?
שמדברים על דברים שקשורים ליום טוב,
סומה שיוצא במקלו,
הוא יכול גם להתהלך בלי זה. זאת אומרת, אם אין אפשרות אחרת, וזה חלק מההילוך שלו, וזה ממש
מישהו שרק הולך עם זה, באמת אין שאלה, גם בשבת.
אבל ביום טוב, אם יש אפשרות בלי,
בלי.
והרועה גם לא עם התרמיל,
כשהוא לא נזקק,
אין לו מה להזדקק לתרמיל.
אתה יכול... אוכל אתה יכול להוציא, אבל תרמיל,
למה אתה צריך את התרמיד?
טוב, סעיף ב' אומר לשולחן ערוך, אין יוצאים בכיסא.
אחד האיש ואחד האישה. ואיש, היו רבים צריכים לו, מותר.
או מוצאים אותו על הכתף, אפילו באפיריון.
למה? כיוון שאין דין טלטול, יש את העניין הזה של עובדין דחול,
יש את העניין הזה שאם הוא לא לצורך, אז בכלל,
אז לא צריך.
לא יודע שצריכים לו ערבים,
אז אפשר להוציא אותו. טוב, בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
