שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיום ביומו.
נלמד היום בהלכות יום טוב סימן תקכ, סעיף אחד,
ועוד שני סעיפים מסימן תקכ-א.
אומר השולחן העורך בסימן תקכ,
לכבד הבית כדינו בשבת ככדינו ביום טוב.
לטאטא, לשטוף.
פה מדובר על טיטו הבית, השבוי אגומות, כל מה שיש, והיום, כמו שאנחנו רואים גם במשנה ברורה,
כיוון שבבתים אין השבוי אגומות, וגם החצר מרוצפת,
וגם הרחוב מרוצה, אף אין בעיה של השוואת גומות ועפר,
לכן מותר לטאטא בשבת או ביום טוב.
אבל מקום שישבע עפר, זה כבר סיפור אחר.
האם מותר לכבד ביום טוב או בשבת?
דין יום טוב כדין שבת.
תקכא,
סעיף א', אומר השולחן ערוך, משילין פירות דרך ארובה.
פירוש מין כי ישל זיתך, כלומר מפילים את הפירות לארץ מדרך הארובה ביום טוב,
ולא ישל שלם בחלונות ולא יורדים בסולמות,
הוא לטלטל מן הגג לגג, אף על פי שהם שווים.
מדוע?
יש לו פירות בגג, הוא רוצה להוריד אותם כי יכול להיות שמגיע גשם.
איך אני עושה את זה?
אם אני אעשה את זה בדרך רגילה,
אז יגידו שזה עובדין דחול, ואתה פה עושה עבודה, לוקח למחסן,
שומר.
אתה עושה את זה דרך הרובק בשינוי.
סעיף ב', מותר לכסות פירות או כדי יין או לבנים מפני הדלף.
לכסות, אין בעיה.
לקחת, להעמיס סחורה ולהוציא בדרך רגיעה,
זה אנחנו אומרים שיש בעיה. בעזרת השם,
מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב שלום.