שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו.
נסיים היום את סימן תקי״ז, סעיף ד',
מה מותר להגיד, מה אסור להגיד, ביום טוב ליהודי, לגוי.
ונתחיל את סימן תקי״ח, סעיפים א' וב'.
סימן תקי״ז, סעיף ד', אומר, לא יעמוד אדם שעורים, ליתן לפני בהמתו, אלא משער ונותן לה.
מדידה, ביום טוב, אסורה.
אם זה צורך מצווה, אם זה אני יודע מה, מקלים.
מישהו צריך לדעת כמה זה כזה התמצה.
מקלים למדוד. כמובן,
מדידה שהיא לא תוך כדי פעולה נוספת שאסורה.
מדידה לא בכלי אלקטרוני, מדידה במשקל מכני.
משקל במשקל, אין בעיה.
זה במצווה. אבל סתם ככה לא, לא מודדים.
אבל מה? שמים בעומד הדעת, בכמות, בסדר, זה כמות שנותנים.
טוב, זה סימן תקי״ז, סיימנו את התקי״ז.
סעיפים א'-ב', כתוב ככה.
מתוך שהותרה ההוצאה לצורך אכילה,
דיברנו על זה לפני יומיים,
הותרה שלא לצורך.
זאת אומרת, כיוון שאני צריך לאכול, מי שרוצה להביא לי אוכל,
אז יש אפשרות להעביר מרשות לרשות, רשות היחיד, לרשות הרבים, רשות הרבים, רשות היחיד.
אין בעיה, מה שבשבת אסור. למה? זה צורך אוכל נפש.
מתוך שהותר לצורך אוכל נפש, הותר גם שלא לצורך אוכל נפש.
אז גם מקום שאין עירוב אפשר להוציא את הטלית, ואפשר להוציא, כל דבר שאדם רוצה להוציא אפשר ביום טוב.
כן, כגרון, קטן ולולב,
קטן הרי שלא נושא, חי לא נושא את עצמו קטנצ'יק, ממש אסור להוציא אותו בשבת, ביום טוב אפשר,
ולולב,
וספר תורה, וכלים,
כן, הצריכים לו קצת, או שהוא מתיירא שלא יגנובו, או שאר, פסדה מוסיף הרמה,
אבל אבנים וכיוצא בהם אסור, כי זה עניין שמוקצה.
זה לא עניין של הוצאה מרשות לרשות,
זה עניין שמוקצה.
עניין שמוקצה ביום טוב מחמירים יותר כדי שלא יבוא לזלזל ביום טוב. כמו במלאכת בורר, יש לנו שינויים.
טוב,
אומר הרמב״ם, מותר לשחוק בכדור אפילו ברשות הרבים, אף אגב שאינו אלא טיול בעלמא.
בסדר? ואם הניח ערעור, מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי, אף על פי שאינו צורך היום כלל.
זה ביום טוב הרבה יותר כאן מאשר שבת. סעיף ב',
אומר השולחן ערוך,
אסור לישראל להוציא שום דבר ביום טוב לצורך אינו יהודי. כמו שראינו בעבר, הוא רוצה לדכא את זה כמה ימים, הרבה זמן,
שאוכל נפש מותר דווקא למי שהיא נפש שמצווה על יום טוב.
לא לגוי ולא לבהמה, לא מבשלים לצורך יום טוב.
מה פתאום? רק ליהודי.
כשהוא מצווה בשמירת יום טוב, מותר לבשל בשבילו ביום טוב.
אומר הרמה, אבל מותר לשלוח לו על ידי אינו יהודי,
כי כמו שצריך להחזיר משכון לעינור יהודי, עלם וכדומה, אלא זה שוק אפור,
מי יודע לאן צריך להחזיר.
אתה יכול ביום טוב להגיד לגוי אחר, לך תחזיר לו, שלא נסתבך, התאריך הגיע, לא שמנו לב שיום טוב,
השתמשו עלינו בחוץ לארץ בתאריך נוצרי,
בארץ, ברוך השם, אנחנו לא משתמשים,
ולך תיתן לו.
טוב, זה אפשרי.
בעזרת השם,
מחר נתעסק בדברים יותר עדינים.
בעזרת השם, כל טוב שלום.