אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בעבודת השם עם הלכות יום טוב.
סימן תקי״ג נלמד היום סעיפים ב', ג' וד'.
אתמול ראינו את הנושא של ביצה שנולדה ביום טוב, שאסור לגעת בה, לא רק להזיז כמו שער מוקצה, כיוון שהיא נזזה ממילאה,
והבאנו שאפילו באלף היא לא בטלה. היום בסעיף ב', אומר השולחן ערוך,
ספק אם נולדה ביום טוב או בחול, אסורה. עוד פעם, כמו שאפילו באלף אלו בתל אביב ושש לה מתירים.
אותו דבר, כיוון שיש ספק אם נולדה ביום טוב או בחול.
אסורה, כי מחר היא כבר תהיה מותרת. מה עכשיו אתה מתיר לי ספק שמחר הוא פשוט,
הוא ברור.
סעיף ג', אמר השולחן ערוך, ביצה שנולדה ביום טוב,
שנתבשלה בשוגג עם בשר ותבשיל,
אם יש שישים כנגדו, הכל מותר חוץ מן הביצה.
נשים לב, זה לא יתערבב עם ביצים אחרות.
בישלו וסיר.
אסור, אבל בישלו.
ואת הביצה אנחנו מוציאים.
אם יש שישים כנגד הביצה,
זה בסדר, אבל את הביצה מוציאים.
אבל אם ליבנו בו התמשיל וכיוצא בזה,
זאת אומרת, לקחו ביצה, מרחו על תמשיל או על חלות,
והפרו את זה,
מי די לחזותא ותמא עביד, לא בטל.
ברגע שזה בא לצורה ולטעם,
זה לא בטל.
ביצה לא בטלה.
למה? כי מחר זה יהיה בטל.
אבל אם היא בפני עצמה עומדת,
במקרה הזה, אם יש 60 כנגד מטרים.
סעיף ד' אומר השולחן ערוך, מותר לכפות עליה כלי כדי שלא תישבר,
ובלבד שלא ייגע בה כלי.
זאת אומרת, זה קורה לנו גם בשבת.
תרנגולת הטילה בצע.
אם זה לא לול תקני שהביצה מתגלגלת למקום אחר,
ראינו את זה אצלנו בבית.
תרנגולת מנכרת את הבצע,
שותה את הכול מבפנים, משאירה לך קליפה.
והיא צודקת, למה שתיתן למישהו אחר את שאלה?
זהו, מה עושים? לוקחים כלי,
קופאים על גביה ביצה.
לא נוגעים בבצע,
קופאים על גביה, מכסים.
ואז במוצאי השבת אפשר לקחת את הבצע.
בעזרת השם, מחר נמשיך.
