שלום, אנחנו בסימן תקד, הלכות יום טוב, בדיחת תבלין
ביום טוב, מה מותר, מה אסור. אמרנו שהיום כנראה שנאסור הכל, כמו כל דבר שמה שעושים אותו בדרך כלל
לפני יום טוב, לא עושים אותו ביום טוב עצמו, כי כל ההיתר זה דברים שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב. נלמד היום בסימן תקד, סעיפים ב', ג' וד',
אומר השולחן ערוך, מותר להוליך תבלין ומדוך אצל מדוכה או מדוכה אצל העם,
אפילו דרך רשות הרבים,
אמרנו שאין העברה מרשות רשות ביום טוב, מתוך שהותר לצורך, מתוך שלא לצורך, וגם כאן.
אף הפשע אפשר להוליכה מערב יום טוב.
כן, זה דבר שאפשר לעשותו.
סעיף ג', אין קודשין הריפות במכתשת גדולה,
עוד פעם, עובדין דחול,
אבל קודשין במכתשת קטנה, שזהו שינוי שלה.
ובארץ ישראל אפילו בקטנה אסור. מדוע? כי בארץ ישראל מפונקים, גם את זה לא עושים
יום יום.
וכיוון שאין לנו יודעים עכשיו מה נקראת גדולה, מכתשת גדולה, מה נקראת מכתשת קטנה,
יש לה יסור הכל.
אז לא קודשים ריפות,
כן, ביום טוב, מה זה הריפות?
זה תחינה גבוהה של חיטה?
לא עושים את זה ביום טוב.
אומר הרמב״ם, מותר לגרור גבינה ביום טוב על הכלי שהוא מורג חרוץ,
כן? מי הוא צריך שינוי מעט כמו דיחת מלח.
והוא עדין מצות בלושמים, משום שאין טחינה באוכלים שהיו טחונים תחילה.
לכן יהיה מותר לדרוך גבינה,
ולכן יהיה מותר גם מלח, שהוא היה לפני כן כבר מפורר,
עכשיו מפוררים אותו מחדש. סעיף ד',
מותר אדם למדוד תבלין ליתן בקדרה בשביל שלא יקדיח תבשילו. הרי אמרנו שמדידה, שקילה וספירה,
לצורך מכירה, קנייה, אמרנו, אבל בכל מקרה,
מדידה ושקילה אסורה ביום טוב.
אבל כדי לתת תבלין, כדי שלא יקדיח התבשיל,
שלא יסטרף ולא יקלקל אותו מחמת ריבוי התבלין,
זה דבר שמותר לעשות אותו, זה צורך נטו האוכל ולא רק אמצעי עזר כדי לדעת מה אנחנו יכולים לעשות ומה לא.
כל טוב, שלום.
