שלום אנחנו בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
בהלכות יום טוב.
נלמד היום את סימן תצ״ט סעיפים ב', ג' וד'.
שלושה סעיפים מתוך הסימן.
אומר השולחן ערוך בתצ״ט סעיף ב',
אסור למלוג גדי,
אלא אם כן מולגו כדי לאכול העור. זאת אומרת, לקחת גדי שלם
אחרי המליחה,
וכדי להעביר את כל השיער שיש בעור,
השאירו אותו עם אור, מלכו אותו עם אור,
שם אותו בתוך מים חמים.
כדי שזגדיג קטן אפשר גם לאכול עם האור, יש כאלה שאוכלים
כמו בעופות, אוכלים גם את האור,
כל אחד לפי עניינו ומקומו בעולמו.
בכל זאת, אם רוצים לאכול את האור גם, אז אפשר למלוג אותו, ואם לא, צריך חתיכה חתיכה,
כל מה שצריך לצורך אכילה ולא יותר מזה.
סעיף ג', בהמה שנשחטה ביום טוב,
ומותר להגביה עורה ולתנע במקום דריסת הרגליים, אף על פי שאין עליו בשר כלל.
זה אמר כי זה מייבש אותו,
זה משאיר אותו כדי שיהיה אפשר לעבוד, אבל
דורסים ברגליים, אין בעיה. מותר למלוח עליו מליחה קלה כדי איך שהם הולכים לצלי.
מותר להרים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלח את כולו.
אבל אם נשחטה מערב יום טוב, אסור.
למה? כי זה כבר איבוד, איבוד האור, זה לא צורך אוכל.
אבל סתם, ככה בשביל שלא יהיה סירחון, שמים קצת מלח,
בסדר.
בנוצות של עוף דינם כמו בעור,
שמותר לתת אליהם כדי להצניעם
כמו בעור. מה היו עושים מנוצות?
קרים, כסתות.
טוב,
סעיף ד', אין מולכים את החלבים
ולא מהפכים בהם
אפילו לשטחן על גבי יתדות,
אף על פי שנשחטה ביום טוב,
כי זה לא דבר שראוי לאכילה,
וכן אסור למלוח בשר עליהם באוויר.
למה? כי זה דבר שלא
ראוי לאכילה. ודבר שלא ראוי לאכילה, אבל לא לצורך אכילה, לא עושים אותו ביום טוב.
מחר אנחנו נמשיך את סעיף A. כל טוב. שלום.
