אנחנו שוב בהלכה היומית, מתקדמים בהלכות יום טוב.
נלמד היום סימן ת'צדיז',
סעיפים ג', ד' וה'.
עובר על שולחן ערוך וסימן ת'צדיז',
אפילו ספק צידה אסור.
זאת אומרת, בהיתרים שיש לנו ביום טוב, מה מותר ביום טוב
מעבר למה שאסור בשבת, מה אנחנו מתירים?
כמובן שאמרנו שאוכל נפש שלא יכול להיעשות לפני כן.
צידה אסור, גם ספק צידה אסור,
כגון מצודות, חיה, דגים ועופות, שהיו פרוסות מערב יום טוב,
ולמחר מוצא בהן,
רואים במצודה, יש לנו דגים, יש לנו עופות,
אסורים.
אלא אם כן ידוע שניצודו בעוד יום.
ואם מצא מצודות מקולקלות מערב יום טוב,
וידוע שמערב יום טוב ניצודו,
ואחרת היו תקנים, היו צדים ביום טוב.
סעיף ד', ספק מוכן מותר ביום טוב שני.
שים לב, לא מוכן ביום טוב, אלא ספק
מוכן מותר ביום טוב שני, משום דבר ספק ספקה. ספק אם בכלל זה חג או לא, כי
ספקא דיומא זה כל יום טוב שני הוא ספקא דיומא.
ספק יום טוב, ספק לא יום טוב, ספק מוכן, ספק לא מוכן.
ספק ספקה.
סעיף ה אומר השולחן ערוך,
אם שכר אמת המים בכניסה
וביציאה מערב יום טוב,
מותר לקח ממנה דגים ביום טוב, ועבד ניצודים ועומדים. למה?
כיוון שאמת המים, אומר לנו הרמה,
היא צרה, והם לא יכולים להשאמץ. זאת אומרת, אתה מכניס יד פנימה, אתה תופס.
בחודש שבת גם אמרנו שמה זה נקרא ניצוד,
שהוא בשכייה אחת יכול לקחת.
אבל אם הוא צריך לרוץ אחרי,
לרדוף אחרי, זה לא נקרא ניצוד.
אז אם זה מקום כזה שסגרו ככה ודגים צפופים, אתה תופס אותם,
אתה יכול בפעם אחת לתפוס, אז אין לנו שום שאלה, ואפשר לקחת
ביום טוב כדי לבשל דגים.
מחר נמשיך.
להתראות.