שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי יום ביומו,
סימן ת'צד',
תפילת חולו של מועד. אתמול ככה קצת ראינו יום טוב שני של גלויות.
גם היום קצת אנחנו נראה איך מתייחס לזה השולחן ערוך, אבל אנחנו בארץ ישראל,
ואנחנו נתקדם לפי ארץ ישראל. סעיפים ב', ג', ד', מסימן ת'צד'.
סעיף ב', אומר השולחן ערוך, יום שלישי שהוא חולו של מועד. אצלנו כבר יום שני הוא חולו של מועד.
ערבית שחרית ומלחם מתפלל כדרכו, ואומר יעלה ויבוא בעבודה.
בסדר? אין תפילה מיוחדת, רק יעלה ויבוא, כמו בראש חודש.
ואם לא אמרו, מחזירים אותו.
ועבדין בראש חודש, שבערבית לא מחזירים אותו, אבל בחג חול המועד מחזירים אותו.
וכן מזכירו בברכת המזון. ואם לא אמרו, אין מחזירים אותו, כי אין חובה לאכול סעודה.
ובמוסף מתפלל כדרך שמתפלל במוסף של יום טוב.
אומר הרמאייל, איך שמגיע לילדי משה עבדיך, אמפיק עודיך כאמור, הוא אומר, והקרבתם עולה עד שני תמידים כהלכתם, ואנחנו לא אומרים את זה, אשכנזים אומרים את סדר קורבן היום.
בכל מקרה,
אצל ספרדים ונוהגים שאומרים את יום חג המצות הזה, יום מקרא קודש, לא יום טוב מקרא קודש. טוב,
סעיף ג' אומר על שולחן ערוך, נוהגים שביום טוב אומר את יום טוב מקרא קודש הזה,
ובכולו של מועד אומר את יום מקרא הקודש הזה. זהו, בדיוק כמו שאמרנו,
כך נוהגים, אומר הרמב״ם, ואנו הם נוהגים לומר מטו הקודש כלל,
לא ביום טוב ולא בחול המועד.
אז אחרי זה ספרדים ואשכנזים לא נוהגים.
סעיף ד',
כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב, מבחינתנו יום אחד,
קוראים העלג בדילוג כמו בראש חודש.
רק ביום הראשון של פסח
אנחנו קוראים הלל שלם. אחת הסיבות שאנחנו אומרים,
שבשביעי של פסח לא קוראים הלל שלם.
מדוע מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?
קטרוג, אז הוא רק חצי הלל. אז אם בשביעי של פסח שהוא יום טוב אנחנו לא אומרים הלל שלם בחול המועד נגיד,
לא מכובד לחג השני.
אז לכן גם בחול המועד לא אומרים,
רק ביום הראשון של פסח אומרים הלל שלם.
בשאר הימים הלל מדולג.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך בנושא של
קריאת התורה.
כל טוב שלום.
