שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, מסיימים היום את סימן תפט ספירת העומר,
סעיפים ט' וי', ונתחיל.
סימן ת'צ' שמדבר על הנושא של המשך
חול המועד או מה שיש פה, יום טוב שני של גלויות,
אבל ברוך השם זוכרים שלא.
תפט סעיף ט', אומר השולחן ערוך,
ליל שבת וליל יום טוב מברכים וסופרים אחר קידוש בבית הכנסת.
עוד פעם,
זה מי שעושה קידוש בבית הכנסת.
ראינו גם בהלכות פסח
שלא עושים קידוש בבית הסדר כי זה ליל הסדר.
ראינו בהלכות שבת שכבר לא נוהגים לעשות קידוש בבית הכנסת, אבל יש כאלה שעדיין היו נוהגים בחוץ לארץ.
לכן הוא אומר,
כשיש קידוש, יש לסופרים אחרי הקידוש בבית הכנסת. מוצאי שבת ויום טוב,
קודם הבדלה, אחר קדיש תתקבל.
שימו לב לדבר הזה,
שאצל השולחן ערוך אחרי קדיש תתקבל, הוא לא אומר לכן עלינו לשבח.
ספרדים בדרך כלל סופרים ספריית העומר אחרי עלינו נשבח, תמיד,
כל הזמן.
פה מדבר על חלקי שתתקבל.
לכן יש מנהיגים שונים, גם אצל חלבים, גם אצל מרוקאים, יש כל מיני
עדות שונות, אשכנזים, שסופרים או אחרי חלקי שתתקבל או אחרי שיר למעלות,
אבל בכל מקרה הוא אחרי עלינו נשבח,
וספרדים בארץ ישראל רגילים אחרי עלינו נשבח.
כשחל יום טוב האחרון של פסח
במוצאי שבת,
שאז הוא אומר קידוש והבדלה בפעם אחת,
יש לספור קודם שמברכים על הכוס בבית הכנסת.
טוב, אבל עוד פעם, אין לנו בית הכנסת קידוש,
בית הכנסת
לפני שיוצאים.
ואם אין לו יין וצריך לקידש יקנה, אז יין קידוש נער הבדלה זמן, האין לאל סימן רשת הדיבה.
תוסיף י',
עומר לשולחן ערוך. אסור לאכול חדש.
מה זה חדש?
אנחנו יודעים שהעומר מתיר את התבואה של השנה הנוכחית.
כל תבואה שהביאה
שליש גידול
עד
ט״ז בניסן מותרת השנה.
ותבואה שלא הביאה שליש גידול,
זאת אומרת, היא מתחילה לגדול, נקרא לזה כך,
אחרי
ט״ז בניסן, הווה אומר,
ליל ספירת העומר, שהעומר מתיר את התבואה,
היא אסורה באכילה עד לשנה הבאה.
איך זה יכול להיות?
בארץ ישראל למשל זה לא יכול להיות,
אבל בחוץ לארץ יש מקומות שהקיץ שם חורף
שלנו והחורף זה קיץ.
אז רואים את התבואה כשקיץ אצלנו.
התבואה הזאת שיקצרו אותה באזור סוכות היא אסורה באכילה עד אחרי פסח,
שלא אותה שנה של סוכות, כן?
ששנה הבאה.
זה נקרא איסור חדש. חדש אסור מהתורה.
ולכן כתוב ככה, אסור לאכול חדש אף בזמן הזה.
בין לחם, בין כלי, בין כרמל. אתה יודע, מישהו שם לב
שבהרבה פעמים במוצרים שיש בהם חמשת מיני דגן
שבאים מחוץ לארץ, כתוב ללא חשש חדש.
זה בדיוק העניין.
על אף שזו מצווה תלויה בארץ, אבל נוהגת גם בחוץ לארץ.
כמו הפרש התחלה, יש עוד כמה מצוות.
כן.
אסור לאכול חדש אף בזמן הזה,
בין לחם, בין קלעי, בין כרמל, עד תחילת ליל יח' בניסן.
רובי ארץ ישראל עד תחילת ליל יז' בניסן.
אז עד תחילת ליל יז' מוצא טז שיום הינף כולו אסור,
יתקן רבה לכולם וזקן, מהרה יבנה המקדש
ויגידו שנה שעברה אכלנו, אז כל היום הוא אסור.
לא, כי בדרך כלל היה מותר אחרי הקרבת העומר,
אפילו שזה היה בבוקר.
עכשיו עד סוף היום, לכן ליל יז אפשר כבר לאכול חדש.
אבל בחוץ לארץ, שזה ספקא דיומא,
שאולי טז זה טו,
אז רק בי״ח יהיה מותר.
טוב, זה סימן תפטט, סימן תפצד סעיף ראשון.
ביום שני קוראים בפרשת ימור שורו כסף רועז כי יוולד,
עד סוף העניין.
ומפטיר קורא כמו ביום הראשון. מה זה מפטיר?
כן?
זה למי שמחוץ לארץ.
כיוון שהוא נמצא במקום של יום טוב שני של גלויות.
קורא כמו ביום הראשון, מפטיר במלאכים בפסח דיושיהו, מוישלח עד ואחריו לא היה כמוהו.
זה לא קשור אלינו.
כי אין לנו את ההפטרה ואין לנו,
כן,
את היום טוב שני של גלויות,
אנחנו מתחילים חול המועד ביום השני,
ואת הקריאה
ארבעה עולים, ואחר כך אין הפטרה.
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב שלום.
