שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כי מדי יום ביומו מתקדמים בהלכות הפסח.
הגענו כבר לזה שהם מתכוננים לא להיות שבעים מדי,
כן, בליל הסדר, אז בערב
ליל הסדר אנחנו אוכלים פחות או לא אוכלים, כל אחד לפי דרכו.
סימן תא' סעיפים א', סליחה, סעיפים ב' וג',
ותא' סעיף א', כבר מגיעים לליל הסדר, בואו נראה.
סימן תא' סעיף ב',
אומר השולחן לרוך, קודם שעה עשירית מותר לאכול מצה עשירה.
הנה, שאלנו איזה פת יכולה להיות משעה עשירית ומעלה, הרי
אסור לאכול חמץ כבר, משעה חמישית גזרנו, לא אוכלים, לא מבערים חמץ.
טוב, מצה עשירה. מה זה מצה עשירה?
לא מצה,
אמרנו שלא יוצאים בה ידי חובה בליל הסדר, ועומר מצה עם תוספות, לא מים וקמח
בלבד,
אלא תוספות.
עומר הרמה אבל מצא שיוצאים בה בלילה, אסור לאכול קודם כל יום ארבעה עשר.
כן, אסור לאכול מצא בערב פסח.
יש מנהגים כבר מפורגים, יש מנהגים מראש חודש ניסן,
אבל בערב פסח
אסור מהבוקר כבר לאכול.
וקטן, שאינו יודע מה שמספרים בלילה ביציאת מצרים,
ועכשיו יתחלק לו איזה דברים, איפה ישים אותם,
מותר להאכילו.
ויש נוהגים שלא לאכול חזרת. מה זה חזרת? חסה,
בערב פסח, כדי לאכול מרור לתיאבון.
וכן ביום ראשון של פסח, כדי לאכלו בלילה שני לתיאבון. מי שנמצא בגלות, ברוך השם, אנחנו בארץ ישראל.
וכן נוהגים קצת למעט באכילת מצה ביום ראשון,
כדי שיאכל מצה בליל הסדר השני. ברוך השם,
אין לנו את העניין הזה.
ויש מחמירים עוד שלא לאכול פירות, כדי לאכול החרוסת לתיאבון.
ואין לחוש למנהג ההוא.
ויש מחמירים שלא לפורר ולשבור על מצות
בערב פסח, שלא לבוא לאכול מהם.
ואין לחוש גם לזה.
אפשר לפורר מצות.
מצה שנאפה כתקנה ואחר כך נתפררה ונילושו ביין ושמן,
אינני נקראת מצה עשירה ואסור לאכלה בערב פסח.
זאת אומרת, אומר לנו פה הרמה,
דבר שהוא,
בגלל שהוא שרות במחלוקת, אבל ככה אומר הרמה,
לפורר את המצה, לבשל אותה אחר כך ביין ושמן,
כן,
או אחר כך לאפות אותה שוב,
היא לא נקראת מצה עשירה, כיוון שנאפתה בכשרות מצה.
לכן אסור לאוכליו בערב פסח,
כי ראינו שיש מי שמתיר את הדברים האלה, בעזרת השם.
כן, נמשיך.
סעיף ג' אומר השולחן ערוך, אם התחיל לאכול קודם שעה עשירית,
ומשכה סעודתו עד הלילה,
אתה יודע, דינו כמו בשבתות ושאר ימים טובים, שמתבהר סימן רשעים א', סעיף ו',
ולכן אנחנו לא עושים דברים כאלה, ואין לנו בדבר הזה, לא בערב פסח וגם לא בפורים שחל ביום שישי,
לא נהגו כדבר הזה, לא מושכים את הסעודה,
אחר הצהריים עד כניסת שבת,
הרב כותב
זמן פורים לבד, זמן שבת לבד, זמן ערב פסח לבד, זמן
פסח עצמו לבד, מתחיל סעודה קודם שעה עשירית ונמשך עד הלילה,
כי אמרנו כבר שלא אוכלים אז.
טוב, אז זה כל היסוד של פורס מפה.
ומצווה לרחוץ ולגלח בערב יום טוב ולבוש בגדים נעים כמו בשבת.
ואין ליל סימן רס ורס סב שמדבר על העניין הזה של ההכנות לשבת,
אותו דבר מדובר גם על ערב פסח, שאדם צריך להתארגן,
להסתדר כמו שצריך על מנת
להיכנס לשבת, ליום טוב, לפסח ולמלאכים.
טוב, זה לגבי ההכנות,
מה שנקרא אי האכילה בערב פסח,
כדי שבליל הסדר הוא ישב לאכול ולשתות כראוי.
סימן תעב, כבר הגענו לליל הסדר.
בליל הסדר תקנו חכמים ששותים ארבע כוסות.
אומר השולחן ערוך בסימן ת״ב, סעיף א',
יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשתחשך.
ואף אם הוא אינו בבית המדרש יקום,
מפני שמצווה למהר ולאכול בשביל התינוקות שלא יישנו.
אבל לא יאמר הקידוש קודם שתחשך. מדוע?
אומנם נכון בערב שבת אפשר לקבל את השבת מפלג המנחה, ואז כבר אפשר לעשות קידוש עדיין, אור יום,
אבל ליל הסדר זה מעורתא, זה בלילה,
והכוס הראשונה היא הכוס של הקידוש,
צריכה להיות בלילה, לכן אי אפשר.
אבל מה שכן, לא מאריכים בתפילה בליל הסדר.
אנחנו צריכים, אם אני בודק פה לפי השולחן ערוך, להתחיל את ליל הסדר בצאת הכוכבים.
לא לאחר אחרי צאת הכוכבים את ערבית,
מה גם שאנחנו נוהגים לומר הלל בבית הכנסת, וזה לוקח יותר זמן. ואם גם יש לנו שבת, אז גם ויכולו,
וכל מה שקשור למעין שבע,
אז גם וגם וגם, כמו שאומרים.
אז בבקשה, להתפלל קצת יותר מוקדם,
להגיע הביתה בצאת הכוכבים, כדי שלא
יישנו התינוקות,
מה גם שבשנים האחרונות, מה לעשות,
משיח עוד לא הגיע,
השנה בעזרת השום הוא יגיע,
אז מנסתם יבטל את השעון קיץ,
אבל כמו מתחילים שעון קיץ לפני כן בכלל מאוחר,
מה יעשו התינוקות שלא יישנו?
בסדר? זהו.
צריך לשים לב לדבר הזה,
שמתחילים את ליל הסדר כמה שיותר מוקדם.
לפני צאת הכוכבים אי אפשר,
אבל מיד אחרי ציד הכוכבים,
קידוש באוויר, כמו שאומרים,
קדש ורוחץ.
בעזרת השם שנזכה
לחגוג את ליל הסדר בירושלים,
שבין החומות,
בקרבות קורבן פסח,
בשמחה,
נזכה בעזרת השם לגאולה שלמה. כל טוב ושלום.
