אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדיום ביומו, מתקדמים בהלכות הפסח.
אנחנו בסימן תס״ח, מסיימים אותו היום, סעיף י',
נלמד את תס״ט שיש בו סעיף אחד,
ואת ת״ע שיש בו שלושה סעיפים, נלמד את הסעיף הראשון.
אז זה תס״ח, סעיף י', הסעיף האחרון.
אומר השולחן ערוך, מוליכים ומביאים כלים מבית האומן כל יום,
אף על פי שאינם לצורך המועד.
אמרנו שלא עושים מלאכה בערב פסח,
מקום שנהגו גם לפני הצהריים, מקום אחר, תמיד אחרי הצהריים לא עושים מלאכה,
אבל להוציא ולהכניס כלים מבית האומן,
אין בעיה, אפשר.
אומר הרמובן, נהגו שלא להקיס דם בשוב ערב יום טוב, לא רק בערב פסח,
ואין לשנות.
למה? כי תמיד יש פה איזושהי סכנה,
כשאדם הקיס דם ובערב חג
לא עושים את זה לא בערב שבת ולא בערב יום טוב,
יום רגיל, ויש לנו גם את הסדר שאמרנו,
מה עושים ביום הקזת דם, תרומת דם,
לא נכנסים למרחץ, את טילים ידיים, יש עוד כמה פרטים שהם במקומות אחרים הופיעו.
סימן תסט,
סעיף אחד, אומר לנו השולחן ערוך,
אסור לייחד בשר לפסח. לא הולכים לקנות בשר לפסח.
כשמי שאומר אני הולך לקנות בשר לפסח, לכאורה הוא רוצה לקנות בשר לקורבן פסח,
ואז הוא אוכל לכאורה, הכל לכאורה, קודשים בחוץ.
לכן מאוד זה ייזהר.
אנחנו הולכים לקנות בשר לחג,
הולכים לקנות עופות לפסח,
כי עוף, אנחנו רואים כתוב בפסוק מפורש, את הציפור,
לא בשר, עופות זה לא בשר,
אבל בשר, אנחנו מדברים על בשר בהמה.
אומר על שולחן ערוך תסט, סעיף א',
זה יחיד,
אסור לומר על שום בהמה בין חיה בין שחוטה, בשר זה לפסח.
לפי שנראה שקדישו מחיים לקרבן פסח ונמצא אוכל קודשים בחוץ.
אלא יאמר, בשר זה ליום טוב.
אומר הרמא,
עוגדי מקולס פירוש שלם על ראשו, על קרבו ועל קרעיו,
אף על פי שלא פירש ואמר בשר זה לפסח, אסור לעשותו.
למה?
שלא יגידו שבאמת הולך קורבן פסח על קרבו ועל קרעיו.
אין דבר כזה, בפסח זה חתיכות.
כדי שלא יגידו שמישהו אוכל קודשים בחוץ.
טוב, אבל, אומר השולחן ערוך, מותר לומר חיתים אלו לפסח.
חיתים לפסח, אין בעיה. קמחא דפסחא, אין בעיה.
אבל בשר, לא. כי חיתים אפשר לאכול בכל מקום.
טוב, סימן ת״ע סעיף א', אומר השולחן ערוך, דין תענית בכורות.
הבכורות רגילים לטענות בערב פסח.
זכר לפדיונן שהקדוש ברוך הוא לא פגע בבכורות בני ישראל ואת בכורות המצרים הוא הרג. אומר השולחן ערוך, סעיף א',
ת״ע,
הבכורות מטענים בערב פסח, בין בכור מאב, בין בכור מהם.
יש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מטענה, ולמילה כן.
ויש כאלה שהקפידו לפחות שתשתתף בסעודת סיום השכל.
טוב, בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך, כל טוב ושלום.
