שלום, אנחנו שוב בהלכה יומית, כמדי יום ביומו,
מתקדמים בענייני סוג המצה. דיברנו אתמול על מצה עשירה,
מצה שיש בה מי פירות. היום נלמד סעיפים ד', ה', ו'.
אומר השולחן הערוך, סימן תסב, סעיף ד'. מי ביצים
ושאר המשקיעים, כולם אהבו בכלל מי פירות. זאת אומרת, אם במקום נוזלים שמנו חלבון בצע,
כמו מי פירות, אין בעיה.
אומר אמר, במדינות אלו אין נוהגים ללוש במי פירות,
ואפילו לקטוף המצות הן נוהגים רק לאחר אפייתן בעודם חמין, ואין לשנות.
אם לא בשלטתך כצורך חולה או זקן, את צריך לזה". פה רמאס סגר את כל העניין.
במדינות אשכנז לא עושים מי פירות. בגלל החשש הזה שאולי יתערב שמים לא עושים מי פירות.
בלבים אחרות אין דבר כזה מצה עשירה לאשכנזים.
יכולה להיות מצה עשירה בתנאים שבהם אנחנו מציבים על פי מה שכותב מרן.
זה אנחנו יכולים לעשות
לטובת ספרדים בלבד.
אשכנזים אין אצלם דבר כזה מצה עשירה.
סעיף ה אומר השולחן ערוך, חלש עיסה במי פירות,
טוב לעשותה פחות משיעור עיסרון כדי שלא תתחייב בחלה.
כמובן,
שגם אמרנו את הדבר הזה לגבי מצה עצמה של נשים דווקא עד עיסרון שיעור הפרשת חלה, כיוון שאנחנו לא רוצים שייווצר מצב שיש אפשרות להחמצה כי זו עיסה גדולה.
במי פירות, גם במי פירות, שאין לנו חשש,
בכל זאת גם אנחנו אומרים שלא ללוש יותר משיעור חלה.
סעיף ו' אומר השולחן ערוך,
חיטה שנמצאת בדבש
או ביין וחומץ, מותר,
ובלבד שלא נתערב בהם מים.
שימו לב לאן הגענו.
אם אנחנו אומרים שמי פירות, דבש, מי ביצים,
לא מחמיצים, אז אם מצאנו חיטה בפסח בתוך הדבש,
מצאנו חיטה בתוך יין, אבל יין יין אמיתי, בלי שום תוספת, בלי סוכר ובלי מים אפילו מיליליטר,
כן, מותר.
כמו שאומר מהרן, בלבד שלא נתערב בהם מים.
אם לא יתערב בהם מים, אז ברוך השם זה בסדר,
כי זה לא החמיץ.
אבל טוב מה אמרנו,
אשכנזים כמובן רמה זה לא שייך,
ובתנאי שבאמת לא יהיה שם אפילו טיפת מים. בעזרת השם.
הקדוש ברוך הוא יעזור לנו ונזכה,
לא ניכשל אפילו במשהו של חמץ ופסח. בעזרת השם. כל טוב.
