טוב, אנחנו בהמשך ממשיכים במסע של הלכות פסח, סימן תנ״ז,
סעיפים א׳ ב׳ ובתנ״ח סעיף א׳, את כל תנ״ח,
כן, סעיף א׳, כולו סעיף אחד.
תנ״ז, שומר לנו השולחן ערוך סעיפים א׳ ב׳,
הנהגת החלה בעיסת מצה.
הרי אמרנו שאי אפשר לעשות
עיסה למצה יותר מעיסרון,
שזה שיעור חלה,
שזה 43 ביצים וחומש בינוני.
טוב, אז איך עושים הפרשת חלה? מתי? אם נוציא הפרשת חלה אז יכול להחמיץ?
ת' נז, סעיף א',
מפני שצריך לדקדק בשיעור העיסה, שלא להרבות בה משום חשש חימוץ,
ומוטב שימעט בה, זאת אומרת יעשה פחות מחיור הפרשת חלה. לכן טוב לקרב העיסות יחד
בשעת הפרשת חלה, שישקו זו בזו,
ושבע יש בהם אחד שלא היה בה כשיעור.
לוקחים עיסות יותר קטנות, שמים ביחד,
ואז בטוח שיש לנו חיוב הפרשה. ואם אי אפשר להפריש חלב, אהודאה יישא מפני המהירות,
הפרשה לאחר הפייה מיד.
מה עושים? לוקחים את כל המצות, שמים אותן בארגמה אחת, ותוך
כיסוי אחד, מפה אחת,
איך הוא עושה את זה? שייתן על כל המצות בסל,
ייתן כל המצות בסל, והסל מצרפם לחלב, וזו הדרך היותר נכרום.
ככה אנחנו עושים, לוקחים ויסות קטנות, כי עושים גם ויסות קטנות.
לוקחים את כל המצות אחר כך ביחד,
וצרפים אותם בתוך סל אחד, בתוך שקית אחת, בתוך
מגבת אחת, מפה אחת, ומפרישים.
אומר אמר, ואם היה בו שיעור חלה ושכח להפריש, אפריש אחר כך.
אפילו צירוף סל לא צריך,
כי מלכתחילה היה חובה.
ואם לקחנו ממקצת העיסות וממקצת לא לקח ונתערבו, צריך לקח חלה מכל אחת ואחת.
או יעלו שיסה אחרת ויתקחנו מן הגם כן על אותם שהתערבו.
ואם הכיר מצה אחת שחייבת בחלה, נותן ממנה על כל האחרות.
בקיצור, אני צריך להפריש חלה,
והטוב ביותר זה אחרי האפייה בפסח.
ביום רגיל,
מיד אחרי שמתחייב, כדי לא לשכוח.
גם בפסח צריך להיזהר.
סעיף ב', עלה שישא ביום טוב של פסח, לא יקרא השם לחלה עד שתיאפה.
שים יקרא להשם, אינו ראשה לאפותיו. אם אין ניחנה כך, תחמיץ, ואינו ראשה לשרפה ביום טוב.
אם שכח וקרא להשם, מטילנה לצונן, וימנענה מלך אחמית.
סרטע בהקפאה.
אומר עמיו, אם יש כהן קטן שלא ראה קרי או גדול שטבע לקריון,
מותרים לאפות הכלה בשבילו.
ויש אומרים שאין מאכילים חלה בזמן הזה לשום כהן. זה מה שעושים היום, לא מאכילים חלה לכהן.
ויש אומרים שמותר ביום טוב ללוש פחות מקישור כדי לפטור עצמו מן הכלה, וזה לא, אנחנו לא רואים שהוא רוצה לברוח מהמצווה.
אמרנו שאדם מחפש לקיים מצוות.
טוב,
אני מניח שהיום,
אני לא יודע אם אני מכיר מישהו, אם יש מישהו שיגיד לי,
כן, שאופים מצות ביום טוב.
בחג
פסח עורפים את המצות ביום תמיד. גם ככה אנחנו נעים מאפייה כי כבר לא רגילים.
טוב,
סימן תנח,
סעיף אחד,
מתי אלאשים את המצה לליל הסדר?
נוהגים שלא עולה לבוש מצת מצווה בערב פסח עד אחר שש שעות שהוזמן הקרבת קורבן פסח.
ובי' ד' שיכול להיות בשבת,
ליל הסדר מוצא שבת, לשים בערב שבת
אחר שש שעות.
כן,
כמו שאמרנו, לגבי שריפת חמץ,
גם בזמן המתאים, כדי שלא יגידו ששנה קודמת עשינו בזמן אחר, אז גם עכשיו אפשר,
ומאוחר יותר, אותו דבר כמו שאילו עכשיו היה הקרבת קורבן פסח.
טוב,
זהו, בעזרת השם, מחר נמשיך.
כל טוב.
