שלום, אנחנו שוב בהלכה היומית, כמדי וביומו.
מתקדמים בענייני הכשרת כלים. נעמד היום את סעיפים ט', י', י', א', מסימן תנ״א.
תנ״א זה הסימן שמתעסק בכל ענייני הכשרת כלים.
דיברנו על סוגי כלים ואיך מכשירים אותם. עכשיו זמן העגלה.
בסעיף ט', אומר השולחן ערוך, המגעיל קודם שעה חמישית, הופה אומר,
כשעדיין מותר גם לאכול
חמץ,
לפני איסור חמץ,
יכול להגעיל ביחד כלי ראשון וכלי שני וכלים שבלעו דבר מועט והוא לא חושש.
גם אם מגעיל מקצת הכלי שני פעמים.
למה? כי אנחנו לא חוששים שמשהו יבלע ממשהו, כי הכל פה בסופו של דבר מכשירים מחמץ לכשר.
והחמץ עדיין מותר ואין שום בעיה של איזושהי בליעה במקום אחר.
טוב, אם הוא רוצה להגעיל בשעה השישית, שעדיין זה לא איסור תורה, אבל חכמים אסרו, זו כבר שאלה אחרת.
סעיף י', סלים שמולחים בהם הבשר,
וחשש שהמלח היה בו מעורב חמץ,
יש מצריכים לא יהיה מגעלה. ויש מי שחולק, ונראים דבריו.
יש ויש,
הלכה כי יש בתרה,
ולכן
לא צריך עגלה לרשתות שמכשירים עליהן בשר, הווה אומר, מולכים בשר.
וטוב להגילן ולקנות חדשים.
כן,
היום הרוב קונים חדשים,
אבל טוב להגילם, לכתחילה, לכן השולחן ערוך. אמרנו גם פעמים שהוא מביא שתי דעות.
סעיף יד א', מחבת שמתגנים, פירוש שיוצקים בשמן לאפתו,
מחבת שמתגנים בה מותרת בעגלה.
ואם היא ארוכה, משים חציה והופך עוד, הוא משים חציה אחר.
ואם היא ארוכה ביותר, מלבנה באמצע.
אומר הרמר, בליבון כלשהו שקש נשרף עליו מותר, ויש מחמירים ללבן מחבת.
אך אבל לא בליבון חמור, אלא בליבון כל דיון, משהו.
עדיין שישרוף עליו קש מבחוץ, מספיק.
ונוהגים ללבנו לכתחילה, מי הוא סגל בעגליים, אין בו גרומות.
כן, זאת אומרת, זה כל המחלוקת היסודית שיש בין שולחן ערוך לבין רמה בדברים שמשמשים כבישול,
האם צריכים בהם ליבון או לא צריכים בהם ליבון.
שולחן ערוך אומר שמספיק הגאלה,
הרמה אומר נוהגים ללבן לכתחילה. כמובן,
יש בעיה עם זה בכלי טפלון,
כי הטפלון,
אם מישהו יחמם אותם יותר מדי, הם גם יתקלקלו,
אז אולי יש להם איזה גדל של דין
כלי חרס.
אבל כלי נירוסטה
לא צריכה להיות בעיה. גם נירוסטה, כי אם ללבן אותה, זה גם יכול להרוס את הנירוסטה, אבל בכל זאת
אומר השולחן ערוך, הגאלה במחבת,
שמתגנים אותה עם שמן, אין בעיה, אפשר.
זהו,
בעזרת השם, מחר אנחנו נמשיך.
כל טוב ושלום.
